הביקור של רבי צבי אריה רוזנפלד בירושלים

הביקור של רבי צבי אריה רוזנפלד בירושלים
מה עושים כדי לקבל התשובה הנכונה ולהסיר כל ספק מהלב? נוסעים עד לצד השני של העולם! זה מה שעשה רבי צבי אריה רוזנפלד!

זה היה בשנת 1953.

רבי צבי אריה רוזנפלד, שהיה מצאצאיו של רבי אהרן גולדשטיין זצ”ל, רב העיר ברסלב ומגדולי תלמידיו של רבינו הקדוש – רבי נחמן מברסלב זכותו תגן עלינו, היה עוסק לפרנסתו בלימוד תורה לילדי ישראל בארצות הברית. הוא החדיר בהם אהבת השם ואהבת תורה כאחד וחינוכו הטהור הותיר עליהם רושם בל יימחה לכל החיים.

אלא שאחד מתלמידיו של רבי צבי אריה רוזנפלד, לו נקרא י. כהן שהתגורר דלת מול ביתו של רבי רוזנפלד, החל לגלות סימני התרחקות מדרך התורה והמצוות, דבר שהכאיב כמובן בליבו של רבי צבי אריה.

אולי גם זה יעניין אתכם:

זיכרון להולכים – רבי צבי אריה רוזנפלד זיע”א

התיקון הכללי – הלפיד של הנשמה

להיות חסיד של רבי נחמן

בערב שבת אחת, בנו בן הארבע של רבי צבי אריה פתח את חלון חדר השינה שלו לפני שהלך לישון ושמע את י. כהן שר זמירות שבת. הילד מיד קרא לאבא שלו ורבי צבי אריה נכנס לחדר, התיישב על מיטת בנו והקשיב בקשב רב לשירה של י. כהן. כשהוא מתכופף קדימה ומתאמץ לשמוע כל מילה שיוצאת מפיו של תלמידו.

רבי צבי אריה רוזנפלד ישב כך במשך חצי שעה, ולאחר שהתלמיד סיים את השירה רבי אריה איחל לבנו שבת שלום ולילה טוב ויצא מהחדר.

זו הייתה תקופה שרבי צבי אריה היה מודאג מאוד ממצבו הרוחני של י. כהן, עד כדי כך שאפילו חשש שמא התלמיד יוריד את הכיפה שלו. אבל באותו ערב, אחרי ששמע את תלמידו שר זמירות שבת בכוונה כזו, צמחה בתוכו תקווה קטנה, שהנה, הבחור הזה יהיה בסדר…

רבי צבי אריה רוזנפלד ישב כך במשך חצי שעה, וקיווה בליבו שהנה, הבחור הזה יהיה בסדר…

אבל החשש של רבי צבי אריה בסופו של דבר התממש, והבחור אכן הוריד את הכיפה מעל ראשו ואפילו הפסיק לקיים מצוות.

וכמובן שאין צער גדול יותר לרב כאשר אחד מתלמידיו המבטיחים מתרחק. הכאב בליבו של רבי אריה צבי היה כל כך גדול עד שהחליט לכתוב לרבי אברהם שטרנהרץ בישראל – נינו של רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, ומי שעורר ודרבן את רבי צבי אריה להפיץ את משנתו של רבי נחמן בארצות הברית – שהוא שוקל לעזוב את מלאכת קירוב הרחוקים.

באותו קיץ של שנת 1953 רבי צבי אריה הגיע לביקור בירושלים והחליט לבקר בבית המדרש של רבי שטרנהרץ. הוא נכנס לבית הכנסת של חסידי ברסלב בשכונת קטמון אחרי תפילת ערבית כשהחסידים היו בעיצומו של הריקוד המסורתי שלהם, אותו ריקוד קצר והידוע של אחרי התפילה.

הרב שטרנהרץ תוך כדי הריקוד חלף על פני רבי צבי אריה מבלי להבחין בו. ורבי רוזנפלד חשב לתומו שאולי רבי שטרנהרץ כעס עליו מכיוון שתכנן לעזוב את מלאכת קירוב הרחוקים. אבל האמת הייתה שזקן ברסלב פשוט לא הבחין בו…

הרב צבי אריה רוזנפלד זל מתפלל בכותל המערבי

הרב צבי אריה רוזנפלד ז”ל מתפלל בכותל המערבי

בפעם השנייה שהרב שטרנהרץ חלף בריקוד ליד רבי צבי אריה או-אז הוא הבחין בו, ומיד הרים את זרועותיו כמי שבא לאמץ אותו בחיבוק גדול. אבל רבי צבי אריה חלף על שורת הגברים שרקדו כדי לדבר עם הרב בצורה ישירה.

“אני מרגיש כל כך לא שייך לכאן” אמר לרבי שטרנהרץ. “אני מגולח למשעי, לובש  חליפה וחי בארצות הברית ולא בארץ הקודש, ארץ ישראל”.

רבי שטרנהרץ השיב לו עם חיוך גדול על פניו, “להיות עם זקן, זה נהדר! ללבוש בגד חסידי, גם זה נהדר! לחיות בארץ ישראל זה נפלא! אבל שום דבר לא משתווה להחזרת נפש אחת לצור מחצבתה, לאביה שבשמים ולתורה!”

באותו רגע רבי צבי אריה קיבל את התשובה הברורה שסתמה את הגולל על כל הספקות שלו. הוא נשאר בארצות הברית, המשיך לעסוק במלאכה הקדושה של קירוב רחוקים והפצת משנתו של רבי נחמן ועשה חיל גדול. ולא, הוא לא גידל זקן והוא מעולם לא הביט לאחור!

אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיווכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.