האם נפלנו בפח? האם נעשינו משועבדים על ידי החירות שהתחדשה אצלנו? אלו השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו…
אף פעם לא הלך לנו טוב מדי. כיהודים רדופים נדדנו מארץ לארץ, ולכל מקום שבאנו הכו אותנו, הרגו ושדדו, ואסרו עלינו לעסוק במלאכות מהן ניתן להתפרנס בכבוד. היהודים של פעם ידעו היטב שהם בגלות ולא הפסיקו להמתין ולהתפלל לימים טובים יותר.
אבל היום המצב שונה. לראשונה בהיסטוריה יהודים ברחבי העולם הם, פחות או יותר, חופשיים להשתלב ואף להצטיין בכל התחומים, בכלכלה, בפוליטיקה, במדע ועוד. חיי היהודים בטוחים, יחסית, ואנחנו אפילו מכובדים בעולם. לכאורה, אנו צריכים להרגיש חופשיים וגאולים, ולהיות שמחים ומרוצים.
אולי גם זה יעניין אתכם:
לא מוותרים על אף יהודי – פרשת ויחי
אבל למרות הזמנים הקלים יותר, החיים שלנו משום מה מלאים במתיחות ולחץ יותר מחייהם של אבותינו. אנו חווים הרבה מרירות וכאב סתם כך בלי שמישהו או משהו באמת מאיים על קיומנו. אנו מתמודדים תדיר עם מחשבות של דיכאון ועצבות. כיצד זה יתכן? הרי מעולם לא היה יותר טוב? איך זה שמצבנו הנפשי רחוק כל כך מהמציאות הנוחה והקלה שאנו חיים בה?
רבי נתן מברסלב מסביר שהגורם למרירות וכאב הגלות אינו הסבל הגשמי אלא הבלבול, חוסר הבהירות וההרס הרוחני שגורמת הגלות הרוחנית והמתבטאת בריבוי טרדות ועסקים גשמיים. הזוהר הקדוש מגלה לנו, שהשעבוד המתואר בפרשת השבוע מרמז באמת על מצב נפשי עמוק של חוסר סדר וניתוק.
הפסוק מתחיל: “וימררו את חייהם…” – חייהם של היהודים נעשו מרים. במה זה התבטא?
“…בעבודה קשה” – בקושיות.
“…בחומר” – בשאלות חמורות.
“…ובלבנים” – ובליבון הלכה.
(שמות א, י”ד; תיקוני זוהר תיקון כ”א מ”ד ‘).
אנחנו חווים מרירות רבה וכאב סתם כך בלי שמישהו או משהו באמת מאיים על קיומנו. מתמודדים תדיר עם מחשבות של דיכאון ועצבות. איך זה יכול להיות? הרי מעולם לא היה יותר טוב?!?…
מכיוון שחייהם של בני ישראל נעשו יותר ויותר לחוצים בדרישות גשמיות, מצבם הנפשי והזהות הרוחנית שלהם נעשו יותר מבולבלים ושבורים.
כאשר אנו חיים במצב של אמונה ובהירות, בהרגשה שיש לנו משימה ותכלית ומקום לחיות בו, באופן טבעי אנו מתמלאים בשמחה וחדווה. אנחנו מתחילים לזהות ולהעריך את החסדים שסובבים אותנו ומרגישים קרובים לבוראנו. אבל כאשר הקושי ועבודת הפרך של החיים הופכים לשגרה, אנו מוכרעים ומאבדים את היכולת להתמקד בתכלית העליונה יותר. ואז, אנו עלולים ליפול אל תוך גלות נפשית ולהיות עבדים לתחושות מרות ולמחשבות שליליות.
לכולנו יש שאלות, וזה בוודאי אך טבעי שסבל או משא כבד יעוררו קושיות בלב האדם הנושא אותם. אבל במקום ליפול לדכדוך ולבלבול, הבא נפנה אל התורה ואל הצדיקים האמיתיים ונבקש מהם את התשובות. בעזרת דרכי התורה שמגלים הצדיקים נוכל לגלות את החוליות ופיסות המידע החסרות, אותן אנו צריכים כדי להגיע להבנה ומשמעות בחיינו, באופן שהקשיים יהפכו להזדמנויות לקשר חדש עם בורא עולם.
למרות הזמנים הקלים יותר, החיים שלנו משום מה מלאים במתיחות ולחץ יותר מחייהם של אבותינו…
שימו לב ושמרו את עצמכם! הפסוק לעיל שהבאנו מעט ממנו, מסתיים במילים: “…ובכל עבודת השדה” – מילה זו מסכמת את כל התכנית המרושעת של היצר הרע – עבודה! במקום למצוא את הזמן לברר מה חסר לנו בשורש ולמצוא את התרופה לכל השאלות והרגשות שלנו בחיפוש העצות של התורה והצדיקים, אנחנו כורעים תחת מעמסת הפרנסה, תשלומי חשבונות ותחבולות שונות לחיסכון וייעול הצד הגשמי של חיינו. החובות והמטלות היומיומיים מכניסים אותנו ללחץ וייאוש, עד שאין לנו יישוב הדעת להתמודד עם שום עניין רגשי או רוחני רציני.
האם נפלנו בפח? האם נעשינו משועבדים על ידי החירות שהתחדשה אצלנו? אלו השאלות שאנו אמורים לשאול את עצמנו. רבי נחמן שאל פעם את אחד מחסידיו שהתעשר: “האם הסתכלת היום על השמים?”
משה לא גאל אותנו רק מכבלי העבדות של מצרים. הוא נתן לנו את התורה ועל ידי זה נתן לנו הזדמנות להגיע למדרגה של חירות ומימוש עצמי באופן הגבוה ביותר. בואו ניקח לעצמנו את הפנאי כדי לעסוק כראוי בחכמה האדירה הזו, כך שנטעם את טעם החיים האמיתיים ונגלה את החרות ואת האושר לא רק בעולם הזה אלא לנצח נצחים!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות ברכת הריח ו, נ”ז)
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.