דמיון מודרך הוא משאלה של כל אדם. הנה כמה הצעות לניצול ההיבטים החיוביים של הדמיון ואיך להינצל מהאשליה!
מי מאיתנו לא אפשר, בשלב כלשהו בחייו, לדמיון שלו להשתולל?
העניין הוא, שכאשר מאפשרים לדבר כזה לקרות, המחשבות שלנו נתונות לכל מיני מבוכות תוהו וטשטוש, והמוח שלנו רואה את הכל כ”לילה”. קחו, למשל, את דמיון המפחד. רבי נחמן מלמד, שרוב הדברים שמפחדים מהם לא מזיקים. אנחנו יכולים אפילו להבין בשכל ובמוח בהבנה ברורה שהדבר ממנו מפחדים לא יזיק. אולם, אנחנו סובלים מדמיון כזה שאיננו יכולים להתגבר עליו (שיחות הר”ן פג).
כמה מאיתנו מבזבזים את הזמן שלהם בחששות מפני סכנה מדומה? אנחנו רגילים להשתמש בביטויים כמו, ‘כל עולמי חשך עליך’, ‘הכל שחור’ ועוד, וחושבים שזה באמת המצב, רק בגלל שבכל תרחיש אנחנו מדמיינים את התסריט הגרוע מכל ומשכנעים את עצמנו שהוא אמיתי.
חשיכת “מדמה האשליה” חוסמת את האור, היא סותמת את המחשבות שלנו בפני החכמה וההבנה שבדרך כלל היו מאפשרות לנו לראות מעבר לפחד שלנו, ואפילו ליישב אותם.
מה עושים? כל שביכולתנו כדי להימנע מהדאגה מדמיינת כזאת ומהדיכאון הבא בעקבותיה, מכיוון שהם מהווים את מצב הרוח האפשרי הגרוע ביותר.
ולא רק באמצעותם של דמיונות של פחדים וחרדות-סר משטה בנו האשליה והורסת לנו את החיים. רבי נחמן, אחרי שאמר תורה עמוקה בפני החסידים שלו ובה התייחס לתאוותיו של האדם ויצריו הרעים כדמיוניים וחלומיים באופיים, אמר: “עלינו לכנות מעתה את היצר הרע בשם חדש – מעתה צריך לכנותו “מדמה” (כלומר “מדמה האשליה”) (ליקוטי מוהר”ן כה, סוף).
אולי גם זה יעניין אתכם:
מהי אשליה?
אנחנו מתארים את עצמנו בצורה שונה מכפי שאנחנו באמת. לפעמים אנחנו חושבים שאי אפשר להסתדר בלעדינו – דבר זה מוביל ליהירות ולמריבה. לפעמים אנחנו סוברים שחיי המשפחה שלנו תקינים בשעה שהם מתפרקים ממש לנגד עינינו, משלים את עצמנו וחושבים שיש לנו ביכולתנו להשיג ביטחון כספי – דבר שהוא בלתי אפשרי.
לפעמים אנחנו יוצרים אשליות גם בדבר ההישגים הרוחניים והקרבה שלנו לבורא עולם: האם אנחנו באמת מסורים לקב”ה, האם אנחנו אנשים טובים כפי שאנחנו אומרים לעצמנו וכפי שהיינו רוצים שאחרים יאמינו? כשאנחנו נוהגים כך, האם בדרך זו אנו שומרים אמונים ליהדות שלנו? אבותינו הקריבו את הקורבן היקר מאוד להם – את עצם חייהם – כדי לשמור אמונים לאמונה שלנו. אם אנחנו נידרש לזה, האם אנחנו מוכנים לעשות את זה?
זו צד האשליה שבדמיון שלנו שרביע נחמן מכנה “יצר הרע”. הוא המדמה אשר מפניו עלינו להיזהר ולהימלט, כפי שאומר רבי נחמן: העולם מרמה אותך! את זה תקבל ממני. אל תיתן לעולם לרמות אותך! (שיחות הר”ן נא).
לפעמים אנחנו יוצרים אשליות גם בדבר ההישגים הרוחניים והקרבה שלנו לבורא עולם: האם אנחנו באמת מסורים לקב”ה, האם אנחנו אנשים טובים כפי שאנחנו אומרים לעצמנו וכפי שהיינו רוצים שאחרים יאמינו?
דמיון כדימוי יצירתי
אבל ישנו צד אחר לדמיון, שבמקום לרמות אותנו ולהביא עלינו חושך הוא מביא לתוך המוח שלנו אור, חכמה והבנה. זוהי תכונת הדמיון שבאמצעותה אפשר להפוך אפילו את הלילות החשוכים שלנו לימים בהירים ביותר. זהו ה”מדמה” כדימוי יצירתי.
חז”ל מלמדים אותנו, שכאשר היה יוסף עבד במצרים ועבר בהצלחה רבה את הניסיון הגדול של אשת פוטיפר, ראה בחזיונו את דמות דיוקנו של אביו, יעקב אבינו, ודבר זה הציל אותו (סוטה לו, ע”ב). על כך העיר רבי נחמן: עצם ראיית החיזיון בדמיון – הוא סוד כמוס ביותר!
אכן, רבי נחמן עצמו עשה שימוש רב ב”מדמה” החיובי הזה. הוא סיפר סיפורים רבים, גילה חלומות, חזיונות ורעיונות חדשניים רבים – שכולם מעידים על דמיון טהור, נעלה ונשגב. כך השרה בחסידיו את הרצון לנהוג כמותו בכל מיני אמרות על מעלתו של הדמיון היצירתי הפורה, היות שרבי נחמן הכיר בהיבטים החיוביים של הדמיון ובדרכים שאפשר לנצל אותו לטובתנו.
מעכשיו תקראו ליצר הרע בשם חדש “מדמה” (רבי נחמן)…
בכל כתבי רבי נחמן יש התייחסויות לדמיון. הנה כמה הצעות לניצול היבטיו החיוביים של הדמיון:
למחשבה שלנו יש כוח (פוטנציאל) אדיר ממדים! כאשר אנחנו ממקדים את המחשבות בעניין מסוים ומדמים באמת שיהיה, אנחנו יכולים בעצם לכפות על הדבר שיקרה ושנשיג אותו, חשיבה מפוזרת שטחית וכוללנית לא תצלח. אבל כאשר כל יכולות המוח ממוקדות בצורה אינטנסיבית במה שאנחנו רוצים לראות בהתרחשותו, נוכל באמת להפעיל השפעה מרובה מעשית על כל מיני עניינים בעולם (שיחות הר”ן סב).
כאשר לומדים תורה – דמיינו ותכננו לוח זמנים ללימוד שלכם. תארו לעצמכם בדיוק כפי שתיגשו למסלול לימודי זה. תארו לעצמכם שאתם אכן עושים את זה, שאתם מצליחים בזה, אך מקדו את המחשבות שלכם בכל תוקפן ועוזן עד שתצליחו באמת לקיים את התכניות שלכם.
כאשר אנחנו טרודים ועצובים נדמה לעצמנו שאנחנו שמחים! עמוק עמוק פנימה ייתכן שאנחנו מדוכאים, אך אם ננהג בשמחה נגיע בסופו של דבר לשמחת אמת, וכפי שאומר רבי נחמן: “לפעמים דעתו של האדם מבולבלת והוא לא יכול בשום אופן לשמח את עצמו. העצה היא שיעשה עצמו כאילו הוא שמח, ואף על פי שבתחילה עדיין אין השמחה באמת בלב – על ידי שעושה עצמו כאילו הוא שמח, על ידי זה יזכה אחר כך באמת לשמחה. עצה זו היא עצה גדולה מאוד בכל הדברים שבקדושה…” (שיחות הר”ן עד).
פיתוח חידושי תורה הוא יעד רצוי ביותר בלימוד התורה. כדי להיות ראויים לחשיבה חדשנית כזאת, מייעץ לנו רבי נחמן להפעיל את כוח הדמיון – להשוות פרט לפרט, מחשבה למחשבה, עד שנגיע לחידושים יצירתיים בתורה (על פי ליקוטי מוהר”ן נד: ה, ו).
אפשר לסכם ולומר שכוח דמיון כזה שמשתמשים בו לעבודת הבורא ולשפר את המידות שלנו – הוא תכונה חיובית חשובה.
הדמיון שרבי נחמן מכנה אותו “היצר הרע”, הדמיון שצריך לדכא ולהחניק אותו, הוא לא הכוח היצירתי שהוא תכונה מולדת ונכס לכל אחד מאיתנו. אדרבה, הוא הדמיון-האשליה המאפשר לנו לרמות את עצמנו ואחרים, לא לזה כיוון רבי נחמן כאשר שיבח את כוח הדמיון החיובי.
עם היצר הטוב האדם עושה יצירה טובה בחייו. עם היצר הרע הוא פועל יצירה רעה בתוך חייו.
וכדאי גם לזכור ולשנן לעצמנו את מה שאמר רבי נחמן: במקום שנמצאת המחשבה שלך – שם אתה נמצא! (ליקוטי מוהר”ן כא).
לכן, הכל תלוי ברצון האמיתי שלנו. אם באמת נרצה ונחשוב על האלוקות ועל צמיחה אישית ורוחנית אמיתית, נוכל להשיג אותה. אם נחשוב חלילה, לילה, אז באמת לילה. אך אם נחשוב יום, אם נחשוב מחשבות טובות, חיוביות, ונמשיך איתן, נמצא את עצמנו משוחררים ונמצאים בתוך האור!
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו לעבור את הגשר הצר).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.