הנטייה שלנו היא תמיד להימשך אל הצדדים, אבל הדרך הטובה ביותר היא האמצע! זה הטיפ הכי טוב שנותן לנו רבי נחמן בצעידה על הגשר הצר מאוד…
בליקוטי מוהר”ן (תורה מ”ח בחלק ב) מובאת זעקתו של רבי נחמן מברסלב: “דע! שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל!” – זהו אחד המשפטים האהובים על כולם שגם הפך לשיר שכל עם ישראל מכירים, וכמובן שיש עליו הרבה מאוד פירושים והסברים. ההסבר הפשוט ביותר הוא – שהרבי מחזק אותנו להיות חזקים ובעלי ביטחון, מכיוון שהדרך של האדם היא על ‘גשר צר מאוד מאוד’ כלשון הרבי, ממילא מוכרחים להיות חזקים בביטחון על מנת לא למעוד וליפול.
ישנו עוד הסבר העולה בקנה אחד עם ההסבר הפשוט, אלא שמדגיש את ההשפעה של הפחד להטות את האדם מדרך האמצע ולדחף אותו לקיצוניות, והקיצוניות הזו גורמת למה שגורמת לאדם עצמו ולסביבה שלו ועל זה נרחיב, בעזרת השם, במאמרים הבאים.
לכוון אל האמת
תחילה, נביא את דברי רבי נתן ז”ל (ליקוטי הלכות, הלכות תפלין, הלכה ה) המלמד אותנו שהגשר הצר הוא מידת האמת, וזו לשונו:
“וזה בחינת התתורא של תפילין שהוא בחינת גשר, כי עיקר הגשר לעבור עליו בזה העולם הוא אמת, כי איתא בדברי רבנו ז”ל ( בסימן נ”א ליקוטי תנינא) שהאדם צריך לעבר בזה העולם על גשר צר, והעיקר שלא יתפחד כלל, ולזכות לזה לעבור על הגשר של זה העולם הוא על ידי בחינת גשר של תפילין, שהם בחינת אמת, כמו שאומרים העולם שעם אמת יכולין לעבור כל העולם, כי עיקר הוא האמת, כי חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת ובו נחתמו שמים וארץ, כמו שכתוב: ‘בראשית ברא אלוקים‘ – סופי תיבות אמת, שעל זה עומד כל העולם ומלואו.
“וכל הבלבולים והמניעות שיש להאדם מעבודת ה’, שהעיקר הוא מניעות המוח, העיקר העצה לעבור עליהם הוא אמת, שהוא מורה דרך להאדם לעבור על הכל בבחינת (תהלים מ”ג): “שלח אורך ואמיתך המה ינחוני” וכו’, וכמו שכתוב (שם פ”ו): “אהלך באמיתך וכו’”. כי האמת הוא הגשר דקדושה בבחינת מה שנאמר ביעקב – שהוא בחינת אמת – שעשה עצמו כגשר, זה רמז שהאמת הוא הגשר כנ”ל, כי יעקב עשה עצמו כגשר להציל את כל אשר לו מפחד הלילה ומפחדו של עשיו שהלך לקראתו, שכל זה הוא בחינת כלליות הפחדים והייסורים והמניעות וכו’ שיש לאדם וכו’”. עיינו שם כל העניין כלו וכל ההלכה, שהיא הלכה יסודית לעניין התחזקות לאין שיעור.
מדבריו של רבי נתן למדנו שהגשר הצר הוא – אמת, וממילא מובן שמי שנוטה מהגשר לימין ולשמאל הוא נוטה מן האמת ועלול גם ליפול לגמרי לשקר. כי כל עניין האמת הוא דרך האמצע, כמו שידוע שהאמת נקראת ‘עמודא דאמצעיתא’ ונקראת ‘משפט’ והיא מידתו של יעקב איש תם, שהולך בדרך הממוצע, כי אברהם אבינו הלך בעיקר במידת החסד – ימין, יצחק במידת הגבורה – שמאל, ויעקב במידת התפארת שהיא רחמים, כלומר שילוב וממוצע של חסד ודין – דרך האמצע.
זאת אומרת, שמידת האמת היא המידה שמודדת בכל רגע את המציאות וקובעת על פי משפט נכון איך להתנהג בכל מצב – פעם צריכים לנהוג כך ופעם כך, לפעמים צריכים לנהוג יותר בחסד ולפעמים יותר בגבורה וכיוצא בזה, לכן היא כמו גשר שמגשר בין המידות הקיצוניות.
אולי גם זה יעניין אתכם:
לא לנטות מן האמת
אצל אנשים רבים, כל אחד כפי ריחוקו מהאמת של התורה שהיא עצם התפארת והאמת, יש נטייה לנטות מקו האמצע של האמת ולהדבק לאחת מהמידות לצדדים בקיצוניות, למשל יותר מדי לחסד או יותר מדי לגבורה, וזה מתבטא בהרבה אופנים בהם ננסה להרחיב במאמרים הבאים.
הנטייה להדבק לצדדים, והנהגות חד משמעיות לכאן או לכאן, נובעת מכמה סיבות ושאחת מהן היא – העצלות לעסוק כל הזמן בשיפוט וישוב הדעת אל האמת וההנהגה הנכונה באותו זמן ומציאות נתונה, ומי שיש לו את אותה עצלות, פשוט, הרבה יותר קל לו להדבק לאחד מן הצדדים לאיזו מידה אחת ותמיד לנהוג על פיה.
לדוגמה: זה מצוי בעניין חינוך הילדים שיש כאלה שהנטייה שלהם היא לחסד, וממילא נוטים לוותר הרבה לילדים ולהרשות להם הכל. הרבה יותר קל להם להחליט להתנהג אך ורק בוותרנות (חסד) מאשר ‘לשבור את הראש’ בכל מקרה כיצד באמת צריך לנהוג כאן, ואולי כאן צריכים קצת יותר תקיפות וכדומה. פעמים רבות הנטייה המוגזמת לחסד הופכת אחר כך לדין קשה – כאשר נמאס להורה לוותר ואז הכעס מתפרץ בתוקף גדול יותר, מאשר היה מתנהג במידת המשפט והיה מנתב את צד התקיפות והגבורה על פי שכל ולא מתוך התפרצות של זעם. על התופעה של הורים שמכים את ילדיהם ואחר כך מוותרים להם, אמר הרבי: אל תכה – ואל תוותר.
ויש שהנטייה שלהם הפוכה – לצד הגבורה והדין, שמרוב שבוער להם לחנך את הילדים בדרך הישר – הם מחמירים עליהם ומקפידים על כל צעד ושעל שלהם, ומצפים מהם להתנהג כמו בכל התיאורים שמתארים את הצדיקים המפורסמים כיצד היו בילדותם, שהייתה ניכרת לעין כל יראתם וחכמתם וכדומה. הם פשוט נוקטים בקו תקיף כהנהגה קבועה, כי זה הרבה יותר קל להם מאשר לשפוט כל מקרה לגופו, מי האבא, ומי הילד, מה אופיו, מהם התנאים בהם הוא מצוי כרגע וכן הלאה. אין צורך לומר כמה תקלות יוצאות מהנהגה כזו שהיא ללא רחמים וללא הבנה לנפש של הילדים.
כמובן, שרק על דוגמה זו אפשר לכתוב ספר שלם משום שהדברים מורכבים מאוד, והבאנו נקודה בעלמא על הנושא בצורה כללית מאוד רק לצורך המחשה.
דוגמה נוספת, עליה נרחיב בהמשך, היא הפרנסה – שהרבה יותר קל לאדם להיצמד לאחד מן הצדדים שיש בנושא: או שבוער בו כל מה ששמע בגנות עסקי העולם הזה, עד שנדמה לו שזו ממש עבירה לעבוד (אבל משום מה לא נראה לו עבירה לקחת הלוואות ולא להחזיר אותן – העיקר לא לעבוד…), עד שיום אחד נמאס לו לחיות בדוחק ואז הוא עוזב לגמרי את לימוד התורה והולך לעבוד ורק לעבוד, וגם את העתים לתורה שהוא כן היה יכול לקבוע הוא כבר לא קובע.
וגם כאן חייבים להדגיש, שהבאנו רק נקודות קטנות בנושא הגדוש הזה לצורך ההמחשה, כי יש בזה עוד חילוקים רבים כמובן למשכיל.
דוגמאות כאלה יש הרבה מאוד והמשותף לכולן הוא – שבכל מיני נושאים שיש בהם צדדים לכאן או לכאן, קל מאוד לאדם לנטות ולהיצמד לאיזה צד מן הצדדים ובזה הוא כביכול יודע תמיד איך להתנהג, כי תמיד הוא מתנהג רק בצורה זו או רק בצורה הזו, כגון תמיד בחסד או תמיד בגבורה, וקשה לו ללכת בדרך האמצע שהיא מידת האמת, כי זו מידה שמצריכה משפט ומחשבה וחיפוש האמת וכדומה.
מי שרוצה ללכת בדרך האמת, ולכן הוא צריך להיות מחפש אמת ואיש אמת, צריך לא לפחד כלל ממה שיש בצדדים, ובעזרת התפילה והתחנון לבורא עולם להגיע לחקר האמת!…
האמת נעדרת
לכן, אמת היא מידה שקשה מאוד להשיגה. כי אמת, היא כנגד יסוד הרוח שזה דבר שאין בו תפיסה ואחיזה כל כך, לכן אמרו חז”ל – שבעקבות משיחא האמת תהיה נעדרת – תהיה נעשית עדרים עדרים וכל אחד צועק שהאמת אצלו וכו’. וזה דבר שרואים בחוש, שכל אחד בטוח שהוא באמת, וזו הראיה הכי גדולה לכך שהרוב המוחלט לא באמת, כי איך יתכן שיהיו כל כך הרבה ‘אמת’? הלא האמת אחת היא כמו שרבנו הקדוש כותב בכמה מקומות.
אותה ‘עצלות’ שיש לאדם לחפש את האמת ולשפוט כל מצב על פיה, נובעת בחלקה מהפחד – פחד שמא לא ימצא מה שמחפש, פחד מלהתמודד עם האמת המחייבת וכן הלאה. נמצא, שהפחד הוא הדבר שמפריע לאדם ללכת בדרך האמצע שהיא דרך האמת, ועל זה היה צריך רבי נחמן להזהיר, מכיוון שאנחנו צריכים לעבור על גשר צר, שהוא האמת שהיא דקה וקשה לתפיסה, לכן אנחנו צריכים שלא לפחד כלל כי הפחד מרחיק מהאמת.
הפחדן נוטה לקיצוניות
וצריכים להרחיב ביתר דיוק לענייננו את נקודת הפחד: אם נשתמש במשל שהמשיל לנו רבנו הקדוש ונצייר לעצמנו את המציאות שהרבי תיאר, נוכל להבין שכאשר אדם הולך על גשר שעובר על פי התהום, בוודאי הוא צריך ללכת כמה שיותר במרכז הגשר ולהתרחק מהצדדים, כי שם, בצדדים, הוא קרוב יותר ליפול לתהום ח”ו. ואם נתאר שיש באחד מן הצדדים דבר-מה שמפחיד את האדם, או שהתהום עצמה שיש בצד ההוא מפחידה אותו, אז יתכן מאוד שמרוב פחד הוא יתרחק מהצד, ששם יש את אותו הדבר שמפחד ממנו, והוא עלול להיצמד יותר מדי לצד השני ואז הוא בסכנה ליפול לתהום שוב, רק הפעם מן הצד השני.
נמצא, שמחמת הפחד שיש לאדם ממה שיש בצד ההוא, הוא יוצא מאמצע הגשר ונצמד לצד השני, דבר שיש בו סכנה ליפול, ועל זה היה צריך הרבי להזהיר שלא נתפחד כלל ממה שיש בצד זה או צד זה, אלא נלך בביטחון באמצע הגשר, היינו באמת לאמיתה, האמצע של האמצע – כי הגשר עצמו הוא דרך האמצע, כמו שלמדנו מדבריו של רבי נתן, והאמצע של הגשר הוא האמצע של האמצע, היינו האמת לאמיתה, ששם המקום הנכון והבטוח ביותר ללכת בו.
אין כמו דרך האמצע…
מכל זה נלמד, שמי שרוצה ללכת בדרך האמת, ולכן הוא צריך להיות מחפש אמת ואיש אמת, צריך לא לפחד כלל ממה שיש בצדדים, כגון דעות ונטיות שונות שיש בתורה, או עניינים אחרים שמטים את דעתו מדרך האמצע, אלא ללמוד ולבחון כל דבר בעין האמת ובעזרת תפילה ותחנון להגיע לחקר האמת לאימתה, ולנהוג בדרך שברר לו על פי חיפושו את האמת בהתקשרות עם הצדיק האמת, שרק הוא יודע את שורש נשמתו באמת ואת הדרך השייכת לו להגיע לשלמותו ותיקונו (ועל זה נרחיב בעזרת השם במאמרים נוספים).
ומכאן אפשר להבין הרבה בכל נושא ונושא בדרך עבודת השם, עד כמה צריכים לחפש את דרך האמת, שהיא תמיד דרך האמצע והממוצע, ולהיזהר מלהידבק בדרך קיצונית, כי כמו שלמדנו זו גם סכנה וגם לא האמת לאמיתה. ועל קוטב זה נכתבו המאמרים הבאים – להציג את הצדדים של הנושאים בהם יש נטיות קיצוניות ולנסות לצייר תמונה ממוצעת ומתונה של כל נושא ונושא, למען האמת ולמען בריאות הנפש והרוח של כולנו.
עוד מצאתי כתוב בליקוטי הלכות (הלכות קריאת התורה ג) – שדרך הממוצע היא עיקר תיקון דרך התשובה וזו מקצת לשונו שם:
“… כי עיקר קריאת התורה הוא בשביל בחינת תיקון הדרך, כי על ידי התורה מאיר הדרך כנ”ל, ועיקר תיקון בחינת הדרך הוא בבחינת משולש, שהוא בחינת שלושה ימים, כי שלושה ימים הם בחינת ימין ושמאל ואמצע, ועיקר תיקון הדרך הוא בבחינת המכריע, שהוא בחינת ממוצע בין ימין ושמאל, בבחינת בכל הדרך אשר ציוויתי אתכם תלכו לא תסורו ימין ושמאל, כי זה עיקר תיקון הדרך שלא לנטות לימין ושמאל…
“… ומשה רבנו, עליו השלום, עשה דרך כבושה לבלי לנטות ימין ושמאל רק להשיב הכל אל הדרך הישר, אל הדרך הממוצע, כי משה רבנו מאיר לשניהם ומורה אותם דרך ישרה לבל יתעו מן הדרך, הן העולים למעלה בחינת “אם אסק שמים”, לבל יתעו מן הדרך חס ושלום, על ידי עלייתם, רק בכל עליה ועליה ימצאו את השם יתברך בבחינת “אם אסק שמים שם אתה”. וכן משה רבנו מאיר גם להיורדים חס ושלום, אפילו לאותן שנפלו מאוד מקדושתם והם בשאול תחתיות חס ושלום, גם להם מאיר משה רבנו, עליו השלום, ומורה להם את הדרך לבל ישכחו בהשם יתברך, כי גם שם נמצא הוא יתברך בבחינת “ואציעה שאול הנך”, וכמבאר במאמר “כי תצא” הנ”ל…
“… וזה עיקר בחינת הדרך, שהוא בחינת מכריע בין ימין לשמאל, בין עליונים ותחתונים ומשלים לשניהם להשיבם כולם להדרך הישר… ועל כן התורה שהוא בחינת דרך כנ”ל, כל בחינותיה הוא שלוש שלוש, כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (שבת פח): בריך רחמנא דיהיב לן אוריאן תליתאה ביום תליתאה על ידי תליתאה וכו’. ועל כן דייקא כשהלכו ישראל שלושה ימים בלא תורה נתייגעו, כי שלושה ימים אי אפשר לילך בלא תורה, כי שלושה ימים הם בחינת ימין ושמאל ואמצע, שהוא בחינת כלליות הדרך. ועיקר הוא בחינת יום השלישי, הוא בחינת ממוצע, שזה עיקר בחינת דרך הישר שלא לנטות לימין ולשמאל כנ”ל. ועל כן אי אפשר להיות שלושה ימים בלא תורה, שהוא בחינת הדרך שעיקרו בבחינת שלושה ימים וכו’ כנ”ל. ועל כן תיקנו קריאת התורה וכנ”ל…” עיינו שם כל העניין וירווח לכם.
במאמרים הבאים נתרכז בדוגמאות המצויות בחיי כל אדם ואדם.
גם אתם מחפשים את האמת? כנסו לקישור הבא וגלו דברים מעניינים במסע אחרי האמת!