בקצב התופים שלי

בקצב התופים שלי

אף אחד לא מכיר אותך יותר טוב ממך. אל תפחד לשמוע את הקול שלך, את קצב התופים שלך, ולפעול בהתאם!

מכירים את הרגשה הזו שאתם מאבדים את האינדיבידואליות והייחודיות שלכם?

לפעמים, הצמיחה האישית-רוחנית שלי, או בשמה המלא – היהדות שלי, נדמית לי כמו מצעד זומבי מעורר רחמים. בתקופה האחרונה אני מרגיש כלוא מבלי יכולת לעשות משהו שיטיב עם הרוחניות שלי, חוסר התלהבות בלימוד ובקיום המצוות אף הוא החל להתנחל בתוכי ולמנוע ממני לעשות את מה שאני אוהב עם מלא אנרגיות. בקיצור, לא יודע מה אתכם, אבל כשזה קורה לי אני תמיד אוכל את עצמי מבפנים, מאבד את החשק ומרגיש תקוע במחשבות השליליות שלי.

רבי נתן מלמד אותנו (ליקוטי הלכות, הלכות גניבה ה) משהו מקסים בעניין הזה.

זו הייתה ההוראה הראשונה שבורא עולם נתן לאברהם אבינו, כשהוא אמר לו – “לך לך”. כלומר, לך אל עצמך, לך בשביל עצמך. המפרשים מתחבטים בעניין השפה בה השתמש הבורא ובכיוון אליו היא מובילה. כי למה התכוון הקב”ה כשאמר לו ‘לך אל עצמך’? מכיוון שאברהם אבינו היה המפיץ הראשון של האמונה באל אחד בדורו שהיה כולו עובד אלילים, רבי נתן רואה אותו כמי שגילה את האמת. הקב”ה אמר לו ללכת אל עצמו ולהיכנס אל תוך המקום הכי אמיתי שבו.

אולי גם זה יעניין אתכם:

ממה אתה מפחד?

אפילו עכשיו

בלי יום רע אחד בחיים שלי

להתמודד עם החושך

יש לנו גוף ונשמה, אבל כפי שרבי נחמן מלמד אותנו (ליקוטי מוהר”ן כב) – רק הנשמה נחשבת ל’אני’ האמיתי שלנו. לכן אברהם הצטווה לך לך מארצך מכיוון, כפי שרבי נתן כותב, שבכל שכונה ולא משנה כמה טובה היא תהיה תמיד יהיו שם צבועים ושקרנים שמסתירים את האמת. הוא גם הצטווה לעזוב את מולדתו – וממולדתך – זו התייחסות למוגבלות שלנו ולעיוות של האמת שמבוססים על שנות גיל ההתבגרות שלנו. לבסוף ,אברהם הצטווה גם לעזוב גם את בית אביו – ומבית אביך – דבר זה מציין את כל התפישות וחוסר ההיגיון בעזרתם שכנענו את עצמנו לגבי הסביבה הכי קרובה לנו.

אברהם הצטווה לזוז מהתלות שלו ולצאת לדרך בעקבות האמת שלו. הוא התבקש לצעוד לפי קצב התופים שלו.

גם אנחנו לא פעם מאמינים לשקרים שלנו. אנחנו חושבים שהקהילה מגבילה אותנו או הילדות היא זו שעוצרת אותנו. והיום יותר מתמיד יש לנו שמות לכל התירוצים שתירצנו לאורך כל החיים. יש לי הפרעת קשב וריכוז, לכן אני לא יכול ללמוד. יש לי קלסטרופוביה, אז אני לא יכול להיות הרבה זמן במקום סגור (מטוס, רכב, חדר)…. אז זהו, אנחנו צריכים לשחרר, להיות נחושים ולבטוח באמת שלנו. אל תפחדו להיות שונים ויצירתיים. תפסיקו ללכת אחרי כולם בגלל שזה הדבר הכי נכון ובטוח לעשות.

יש לנו גוף ונשמה, אבל כפי שרבי נחמן מלמד אותנו (ליקוטי מוהר”ן כב) שרק הנשמה נחשבת ל’אני’ האמיתי.

רבי נתן עצמו סיכן את כל מה שהיה לו כדי ללכת אחרי הרב שלו – רבי נחמן מברסלב. היו לו מתנגדים רבים מהבית שלו ומהמשפחה של אשתו. אחרי שרבי נחמן הסתלק מן העולם, רבי נתן הוגלה ממקומו, סבל מביזיונות רבים, מחלוקות ואפילו ניסיון התנקשות. אבל מה היה נשאר לנו מרבי נחמן היום, אם לא היצירתיות ומסירות הנפש העילאית של רבי נתן? וכך אומר לנו רבי נתן, “זה ידוע מהמילים של הרבי שאנשים מציבים את המניעות הכי גדולות בעבודת השם יותר מהיצר הרע. ואני לא מתייחס לאנשים רעים, מזלזלים ומתנגדים. אבל אפילו אנשים שמפחדים מבורא עולם יכולים פעמים רבות לבלבל אנשים עם העצות הלא טובות שלהם ולמנוע מהם ללכת בדרך הנכונה. וכידוע, ההשפעות של גישה כזו הן ארוכות טווח”.

לצאת מאזור הנוחות ולהפסיק ללכת אחרי כולם רק בגלל שזה נוח

לצאת מאזור הנוחות ולהפסיק ללכת אחרי כולם רק בגלל שזה נוח!

 אף אחד לא מכיר אותך יותר טוב ממך. אל תפחד לשמוע את הקול שלך, את קצב התופים שלך, ולפעול בהתאם. לכל אחד יש משהו מיוחד לתרום לעולם, אבל אם נלך בעקבות זה שגר בדלת ממול נהיה רק גרסה עלובה של עצמנו ולא נממש את הפוטנציאל האדיר הגלום בתוכנו.

“כי כבר מבואר בדבריו, זיכרונו לברכה, שבני אדם הם מונעים גדולים יותר מהיצר הרע, כמבואר בשיחותיו הקדושות בזה, עיין שם. ולא מבעיא שיש מונעים רשעים או קלי עולם וליצנים וכו’ המונעים בדבריהם מן האמת אף גם יראי השם יכולים לפעמים לבלבל את האדם בעצתם שאינה טובה לפניו לפי דרכו, ויש בזה כמה בחינות בלי שיעור”.

(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות גניבה ה, ח).

אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב במאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.