כשאדם מתבכיין על המציאות, כי לפי דעתו אין שום טעם וסיבה טובה למה שהוא עובר בחיים זה הופך אותו ל’שלימזל’… מה זה אומר ואיך זה קשור לבכיית חינם?
בפרשת השבוע כתוב: “ויבכו העם בלילה ההוא” – אומרים חז”ל, שאותו לילה היה ליל תשעה באב ומכיוון שבכו בכייה של חינם נקבעה להם בכייה לדורות (תענית כט).
יש לבאר, מהו עניין בכייה לחינם ומהו התיקון בבכייה לדורות?
והנה, מאמר חז”ל זה מובא בספרו של רבי נחמן מברסלב ליקוטי מוהר”ן (תורה “כי מרחמם ינהגם” באות יא, עיינו שם) ומובן למעיין במאמר הנ”ל, שבכיית חינם הוא בכיית ה”שלימזל” (המוב”פ באות י) שהשלימזל הוא אדם המתבכיין על המציאות, דהיינו שיש לו קושיות על ההתמודדויות שהשם יתברך מזמן לו, שלפי דעתו אין שום טעם וסיבה טובה לעבור את מה שהוא עובר.
אולי גם זה יעניין אתכם:
בכייה זו נקראת בכייה של חינם מכמה טעמים: קודם כל, אין בבכייה זו שום תועלת לחיים של האדם אלא להיפך, היא רק מקשה את ההתמודדות עוד יותר, וכל דבר בלא תועלת נקראת בתואר “חינם”. בנוסף לכך, לפי ה”שלימזל” כל החיים הארציים שאנו חיים – כגון פרנסה, אישה, ילדים וכדומה – היא התעסקות “לחינם” מיותרת וכבדה (שזהו בעצמו כובד משא העוון המוב”פ באות ג ואכמ”ל). אך באמת, זו טעות גדולה! כי הם אינם מיותרים חלילה, אלא לא זו בלבד שעיקר השעשועים שלו יתברך הוא כשעולה העבודה של העולם הזה למעלה, אלא זה גם עיקר השכר של האדם. נמצא, שגם זו בכייה של חינם שבוכה על הנחת רוח של השם יתברך ועל השכר שנותנים לו, וכל זאת מחשכות המקיפים ששרוי בה.
התיקון הוא ‘בכייה הפוכה’ – להתגעגע ולכסוף לארץ ישראל…
עיקר התיקון לבכייה הזו של חינם הוא בבכייה ההפוכה – שבוכים בגעגועים לזכות לבוא לארץ ישראל (בחינת הבכייה של תשעה באב) שזהו ההיפך ממש מבכיית חינם שבחטא המרגלים, דהיינו שהאדם בוכה להשם יתברך ומבקש להתחבר ברצון למציאות שחי בה, וזה נקרא שרוצה לבוא לארץ ישראל – לעבוד את הקב”ה מהארץ, ובלשוננו – להיות מחובר להשם יתברך, מחובר לאשתו, לילדיו, לחבריו, לעבודתו וכן הלאה.
ובכייה זו נקראת בכייה לדורות, שכן לפי המובא במאמר – עיקר הארת המקיפים הוא להישאר למטה לנצח אפילו אחרי הסתלקותו, כלומר להישאר לדורות, שזהו כפי מה שזוכה לבכות על זה בחיים חיותו בזה העולם. ויש להרחיב בזה, ולכן נקראת בכייה זאת לדורות, שזהו בחינה של הדרי מעלה והדרי מטה (דר – דור) בחינה של דורות, שכן עיקר הדעת הנשארת לדורות היא כפי ההתכללות של הדרי מעלה והדרי מטה (כמוב”פ באות ט).
לסיכומם של דברים, יהי רצון שנזכה לבכות להשם יתברך ולבקש ממנו להיות מחוברים אל מה שאנו חיים – הן בקיום התורה והמצוות (בחינת דרי מעלה) הן בהמשכת דעתנו בדרי מטה. אמן.
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!