איפה? איך? וכמה? כל התשובות על השאלות שעולות לכם על הנושא הכי מרתק בנפש – ההתבודדות, השיחה האישית והמתוקה עם אבא שבשמים.
רבי נחמן מברסלב מציע לקבוע שעה או יותר להתבודדות במקום שקט ופרטי, כגון בחדר או בשדה (ליקוטי מוהר”ן ח”ב כ”ה). הזמן המתאים ביותר להתבודדות הוא בלילה, בשעה שכל העולם הסובב אותך שקוע בשינה. בשעות היום האנשים עסוקים במרדף אחרי כל תענוגות העולם הזה החומריים והגשמיים. עיסוק זה מסיח את דעתו וטורד את מנוחתו של כל המבקש לעבוד את הבורא, אפילו שהוא עצמו עסוק אז בעניינים רוחניים. לכן, השעה הטובה ביותר להתבודדות היא חצות הלילה, כאשר התאוות והתשוקות של העולם הזה רדומים וישנים (ליקוטי מוהר”ן נב).
אף על פי, שכאמור, שעת לילה היא השעה הטובה ביותר, בכל זאת, כל שעה היא שעה טובה וראויה לכך. אם אינך יכול לקום בחצות הלילה להתבודדות, נסה למצוא זמן אחר לנהל שיחה עם הבורא, כגון בשעות שלפנות בוקר, לפני תפילת שחרית או לאחריה – לפני שאתה נלכד שוב בתזזית של יום סואן נוסף. ואם הצעה זו אינה מתגשמת, אז בעצם כל שעה אחרת טובה היא. מתי שהוא… היכן-שהוא… העיקר שתקבע לך זמן בינך לבין עצמך לדבר עם בוראך, בקביעות, ללא וויתור.
הקביעות היא יסוד חשוב בהתבודדות, רבי אברהם בן רבי נחמן נהג לומר – שהתבודדות שהיא קבועה (בכל יום) גדולה אלף אלפי פעמים מהתבודדות הנפסקת. בהזדמנות אחרת העיר: ביום שנאלץ האדם לוותר על “פרק” ההתבודדות שלו, באותו יום הוא לומד “פרק בכפירה” מפי הסטרא אחרא (רבי אליהו חיים רוזן).
באשר למקום לנהוג שם מנהג ההתבודדות, לימד רבי נחמן, שמוטב לבחור מקום המאפשר לך להתמקד במה שאתה אומר – ללא הפרעה. חדר פרטי הוא מקום טוב, חוץ לעיר – בשדות או ביערות – טוב עוד יותר. בקיצור, ככל שהמקום שקט יותר ומבודד יותר, כך הוא מתאים יותר להתבודדות.
אולי גם זה יעניין אתכם:
התבודדות – הדרך שהאויב לא מכיר
רוצים ספרים מלאים בעצות והכוונה לחיים מאושרים? הקליקו כאן והם בדרך אליכם!
מעלת השדה
רבי נחמן מלמד אותנו, שכפי ששעות היום מתאימות פחות להתבודדות משעות הלילה כך גם העיר מתאימה פחות מהכפר. העיר היא מקום שבו רודפים אחרי הגשמיות, וגם אם עכשיו לא מתרחשת אותה רדיפה, המהומה נשארת באוויר ומפריעה להרהוריו. לכן, המקום הטוב ביותר להתבודדות הוא מחוץ לעיר, בשדה, שם השפעות היום והעולם המביכות והמבלבלות הן בשפל (ליקוטי מוהר”ן, נב).
“דַּע, כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָֹֹּדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָֹבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּוחַ בִּתְפִילָּתוֹ” (ליקוטי מוהר”ן, ח”ב יא).
רבינו עצמו התהלך פעם בימי צעירותו בשדה בין צמחים וזרעים, תוך כדי כך פנה למלווהו ואמר: אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פנייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאוד ביניהם לעבוד את השם ביראה (שיחות הר”ן קסג).
כעבור שנים, כאשר רבינו כבר הנהיג “חצר” של חסידים, נאנח והתגעגע אל ימיו הטובים בהם שהה בין עשבי היער, בין צמחיות עבותות, ואמר ש”עמם [עם עשבי היער] טוב להיות ירא וחרד”. הוא התאנח ואמר: שבכל פסיעה ופסיעה בין העשבים הקטנים המרננים שיר ושבח לבורא העולם – הרגיש טעם גן עדן…
גם כיום הזה, בזמננו, ניתן למצוא איזה שדה או גן מרוחק מעט מהישוב הסואן, לשבת בפינה מרוחקת ולדבר לפני השם יתברך, ובכך לקיים הלכה למעשה את העצה הנפלאה הזאת של “התבודדות” בשדה.
בבית, בדרך ובין אנשים…
אך מה קורה אם אין לך אפשרות לצאת לגן או לשדה? ואם גם כשאתה מוצא מקום מחוץ לעיר אתה עסוק בפחדים שונים ואינך מסוגל להתרכז במשימה שנטלת על עצמך? על זה אמר רבי נחמן, שמוטב שתקצה חדר מיוחד ללימוד התורה ולתפילה. חדר פרטי מעין זה, משרד או חדר עיון, מועיל במיוחד לשם התבודדות ושיחה עם האלוקים.
העיר היא מקום שבו רודפים אחרי הגשמיות, וגם אם עכשיו לא מתרחשת אותה רדיפה, המהומה נשארת באוויר ומפריעה להרהוריו. לכן, המקום הטוב ביותר להתבודדות הוא מחוץ לעיר, בשדה, שם השפעות היום והעולם המביכות והמבלבלות הן בשפל…
פעם אחרת אמר: אפשר גם לנהוג התבודדות בהיותו בין אנשים, כגון מתחת לטלית: התעטף בטלית, שים אותה על ראשך, ובאותם רגעים נהל שיחה קצרה עם הקב”ה. כך תהיה לך הפרטיות שלך ותוכל להתבודד, אפילו החדר מלא באנשים. או בביתך כשאתה נח במיטתך מתחת לשמיכה, כך נהג דוד המלך, ככתוב “אשחה בכל לילה מיטתי” (תהלים ו) .תוכל גם לנהל שיחה עם הריבונו של עולם כשאתה יושב לפני ספר פתוח. אחרים יחשבו שאתה לומד, ובדרך זו תזכה בפרטיות הדרושה לשפוך את שיחך לפניו (שיחות הר”ן רעד-רעה). אפשרות נוספת היא להתבודד תוך כדי הליכה. כך, למשל, נהג הרבי עצמו (חיי מוהר”ן ז). אין כל הכרח להמתין עד שתגיע ליעדך כדי להתחיל להתקרב אל הקב”ה.
אחד מחסידיו של רבינו השיח ליבו לפניו על הקשיים שנתקל בהם כשבא לעבוד את הקב”ה ולקיים את עצת ההתבודדות. האיש התלונן על צפיפות ביתו, וממילא אין לו חדר פרטי להתבודד שם. השיב לו הרבי: “אפשר להניח, שאילו הסכים השם שהדרך היחידה שתוכל לעבוד אותו תלויה בכך שיהיה חדר כזה, הוא בוודאי היה כבר מספק לך אותו!” (חיי מוהר”ן תקפח). לכן, עלינו להתאמץ להתבודד כל אימת שאפשר ובכל מקום שאפשר. הקב”ה יספק לנו בסופו של דבר את הזמן ואת המקום המתאימים.
על מה להתפלל
טוב לפתוח את ההתבודדות שלך באמירה כגון זו: ‘ריבונו של עולם, היום אני מתחיל להידבק בך!’… התחל מחדש כל יום ותאמר, ‘אם היה טוב אתמול, אני מקווה שהיום יהיה טוב עוד יותר. אם אתמול לא היה כפי שהיה צריך, היום יש התחלה חדשה, ויהיה טוב’ (חיי מוהר”ן תלז). הרבי, למשל, היה נוהג “להפקיד” את פעולות היום בידיו של הקב”ה, תוך שהוא מבקש שיזכה לעשות את הכל לפי רצונו של הבורא וכך היה אומר, “אין לי כל דאגות. אני סומך על ה’ לנהוג כראות עיניו” (שיחות הר”ן ב). נהג אתה כן בשיחותיך עם הקב”ה.
ברוחניות
פתח את יומך בהתבודדות ובקש שכל מעשיך יתנהלו כפי רצונו של הקב”ה. בתפילות אלו, אמר הרבי, טוב להביע חרטה על העבר ולבקש על העתיד – כל אדם לפי רמתו הרוחנית הפרטית. הוא הדגיש שעצה זו היא אוניברסלית היא ומיועדת לכל המבקש להתקרב אל בורא עולם. כל מה שחסר לך, כל מה שאתה מרגיש שאתה צריך כדי לעבוד את השם – זו הדרך להשיגו (ראה ליקוטי מוהר”ן, ח”ב, כה).
ניתן למצוא איזה שדה או גן מרוחק מעט מהישוב הסואן, לשבת בפינה מרוחקת ולדבר עם בורא עולם במילים ובשפה שלך…
בגשמיות
פעם שוחח רבי נחמן עם אחד מחסידיו בעניין בגדים: צריך להתפלל על הכל, אמר לו רבינו תוך כדי שיחתו, אם בגדיך קרועים, התפלל אל השם שייתן לך בגדים חדשים. אף על פי שחשוב במיוחד להתפלל על קרבה אל השם, בכל זאת, עליך להתפלל על כל צרכיך, בין גדול בין קטן. אז אמר הרבי: מי שאינו מתפלל אל השם לספק את צרכיו – אפשר להשוות אותו עם בעל חיים. גם בעל חיים ניזון ומוצא מחסה בלי שיבקש כלל. כדי שתחשב בן אדם, עליך לינוק את כל צרכי חייך מאת הבורא באמצעות התפילה (שיחות הר”ן רלג).
רבי נתן כותב: דיברתי פעם עם הרבי על משהו שהייתי צריך. אמר הרבי: תתפלל על כך. כיוון שחשבתי את אותו חסרון לדבר של מה בכך, חסר חשיבות מיוחדת, הבעתי סימני הפתעה על כך. הרבי שאלני בלשון פליאה: “האם לא מכבודך להתפלל אל ה’ בשביל דבר כזה?!” (שיחות הר”ן רלג).
פעם, כשהכה רבי נחמן מטולטשין מסמר בפטישו, החליק הפטיש ופצע את ידו. אמר לו רבי נתן: מדוע לא התפללת להשם יתברך בטרם הנפת את הפטיש? צריך היית להתפלל שהפטיש יפגע הישר במסמר ולא בידך… (שיח שרפי קדש א-תרפז).
בעודו עומד על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, שמעו את רבי אברהם שטרנהרץ, מגדולי רבני חסידי ברסלב בדורות הקודמים, מתבודד בינו לבין עצמו בפשטות מופלגת: “אנא ה’, עזור נא לי לקום בבוקר. אפשר לי לומר ‘מודה אני’, ליטול את ידי, לברך את ברכות השחר, להתפלל…”
ההתבודדות מקיפה את קשת החיים כולה: מענייני האדם הפשוטים והיומיומיים ועד לגבהים הרוחניים והנשגבים שאנו נושאים אליהם את עינינו. כאשר לימד רבינו שעלינו להתבטא בתפילה אל הבורא על כל מה שעולה בדעתנו – הוא התכוון בפשטות מוחלטת לכך: הכל! בין שאנו זקוקים לבריאות טובה (ומי אינו זקוק לכך?), הצלחה בעסקים ובפרנסה (ומי אינו זקוק לכך?), סיוע בגידול ילדינו וחינוכם (ומי אינו זקוק לכך?), טיפול בהורים מבוגרים (או לא כל כך מבוגרים) וכיבודם – על כל דבר, גם אם נראה בעינינו מועט בחשיבותו – עלינו לשאת את עינינו, את ליבנו ואת פינו בתחינה לפני הקב”ה, עלינו לפנות אליו כדי להבטיח שהכל יתנהל כשורה. בקשות תמידיות קבועות. ההתבודדות איננה דבר חד פעמי. ההתבודדות היא עבודת השם קבועה פרטנית של יומיום ללא הפסק, על כל דבר קטן כגדול!
למשל, אם מכוניתך צריכה תיקון, התפלל על כך שיטפל בה מכונאי מעולה ושיגלה את נקודת התורפה תוך זמן קצר ביותר. התפלל על כך שלא תצטרך לשוב פעם ועוד פעם לתיקונים. ומה מצבם של מכונת הכביסה שלך, של מכונת הקפה שלך ושל המקרר שלך? התבודדות עשויה לכלול תפילות שתקבל חזרה מהמכון לניקוי יבש את הבגדים הנכונים, שתקבל מחנות המזון את המצרכים שהזמנת, או אפילו שלא תידרש לשלם תשלום יתר בעד הדברים שאתה קונה. שום דבר אינו טריוויאלי (טפל חריג) מדי! כל עוד אתה רק חושב שאתה זקוק למשהו – התפלל עליו!
אולם ללא כל ספק, האדם חייב למקד את עיקר תפילותיו במטרה הסופית – עבודת השם. יש להתפלל, להתחנן, לבקש מאת הבורא שיגלה לנו את דרכיו, שיראה לנו את רחמיו, שנזכה להתקרב אליו. יש להתפלל שנוכל למלא אחר רצונו, כל מצווה בשעתה. התפלל על כך שיינתן לך לחוש את היופי שבתורה, את המתיקות שבמצוות.
מסופר, כי רבי נחמן מטולטשין עמל פעם ללא לאות להקים את סוכתו של רבי נתן. באותו ערב, בעודו יושב בסוכה, העיר רבי נחמן: יש תחושה שונה של אושר וסיפוק כאשר אתה יושב בסוכה שעמלת לבנותה יום שלם. השיב רבי נתן: ייתכן, אך את זה טרם ניסית. הקדש יום שלם בקריאה אל הבורא: ‘ריבון העולמים! זכני לטעום את טעמה האמיתי הרוחני של סוכה! ואז תראה אילו תחושות יכול אדם להרגיש בסוכה!’ (אבניה ברזל, עמ’ נב אות יב).
בעת שתתרגל למנהג זה של התבודדות, תתחיל לראות כיצד אתה אמנם מסוגל להתפלל על כל דבר – מהרצונות הרוחניים הנשגבים ביותר ועד לצרכים הגשמיים הפשוטים ביותר, ועל מה שביניהם. יש המתחילים לחוש אי נוחות בשעה שמתפללים על הצלחה בעסקים ודברים דומים. הנה אני – אומר אדם כזה – סוף-סוף אני מתפלל אל בורא וכל מה שאני יכול לחשוב עליו הוא כסף? ואם לא כסף, אז מדובר במשהו חומרי אחר, ולאדם זה נראה שלא בכך עוסקת ההתבודדות. כשהוא מרגיש שהוא אשם, הוא מתחיל למקד את תפילותיו רק בתחום הרוחני. אך, מכיוון שהדברים לא נובעים ממש מהלב התפילות שלו נחלשות. במשך הזמן הוא עלול לשים קץ כליל להתבודדותו. בנוגע לזה אמר פעם רבי נתן: התפלל לבורא הרבה על פרנסתך! אכן במפורש על פרנסתך. אמנם בתחילה תרגיש מבוכה על שאתה מבקש כל כך על החומרי, וזה יביאך, בסופו של דבר, להתפלל גם על הרוחני (אבניה ברזל, עמוד מט).
לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!
