“חלמתי חלום שבו ראיתי את רבי נתן כשהוא רץ. שאלתי אותו, ‘רבי נתן, לאן אתה רץ?’ והוא ענה, ‘אני?! ישר לרבי!”…
ביום שני בערב יציינו בכל קהילות ברסלב ברחבי העולם את יום ההילולה של רבי נתן מברסלב. הנה כמה קווים על הדמות הענקית והמדהימה הזו – רבי נתן מברסלב – זכותו תגן עלינו, אמן!
רבי נתן שטרנהרץ נולד בעיירה נמירוב ביום ט”ו בשבט תק”מ ונפטר ביום עשרה בטבת תר”ה (1780-1845). בגיל 13 נשא לאישה את אסתר שיינדל – בתו של הרב הגדול הבולט והמוכר – רבי דוד צבי אורבך, רב גדול וידוע בפולין ובאוקראינה. רבי נתן היה בן 22 כשרבי נחמן עבר לגור בברסלב, כשהפך לאחד מחסידיו הבולטים, ובהמשך גם נודע כתלמידו המובהק.
עם השנים הוא היה לסופר האישי של רבי נחמן – מי שהעלה על הכתב את כל דברי רבי נחמן ורשם את כל תורתו ושיחותיו, ועליו אמר רבי נחמן באחד הימים: “אלמלא רבי נתן, לא היה נשאר עלה (דף) אחד מכתבי”.
אולי גם זה יעניין אתכם:
ולא נתן – אם לא רבי נתן – למוט רגלינו
רבי נתן – לחלום ולחיות את המימד השמיני
רבי נתן – הסופר המאמין מהגלות באפילה
לאחר שרבי נחמן נפטר, רבי נתן עבר לגור בברסלב (1811). הוא הדפיס את כל כתביו של רבי נחמן וכתב שיחות ותורות מקוריות משלו, שחלקן פורסמו במהלך חייו. הוא גם נסע ברחבי אוקראינה, ביקר את חסידי ברסלב והמשיך להפיץ את תורתו רבו. בשנת 1822 הוא יצא למסע לארץ ישראל, מסע שהיה דומה מאוד בקשיים, באתגרים ובניסיונות למסע של רבי נחמן לישראל.
באותן שנים עסקיו של רבי נפתלי הרץ, חברו הטוב, נכשלו ורבי נתן נקלע לעוני. הוא אמר פעם שכאשר התחיל לאכול מכלים מעץ שהוא לא חש שום טעם באוכל, ועל ידי זה התחזק עוד יותר להתגבר אל תאוות האכילה. בסביבות שנת 1830, עם העלייה המובהקת במספר הבאים לאומן לקראת ראש השנה, רבי נתן יזם את בנייתו של בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב – הקלויז (עד לפני כן שכרו מקום בעיר להתכסות הקיבוץ).
בסוף שנת 1834 עורר האדמו”ר מסברן רבי משה צבי התנגדות חריפה וקנאית לרבי נתן ולחסידות ברסלב. התנגדות זו הביאה למאסרו הזמני של רבי נתן על ידי השלטונות. לאחר שחרורו ברח רבי נתן מעיר לעיר באוקראינה וחזר לברסלב רק באביב 1835. זמן קצר לאחר מכן גורש מברסלב והיה תחת צו בית המשפט להישאר בעיר הולדתו. למרות שקיבל אישור לנסוע לאומן בראש השנה ולאירועים נבחרים אחרים, הוא היה למעשה אסיר בנמירוב. כליאתו גם גרמה לחולקים ולמתנגדים לנצל כל הזדמנות כדי לייסר אותו עוד ועוד. אולם, עם מותו הפתאומי של האדמו”ר הסברנר ב-1838 דעכה ההתנגדות הבלי פוסקת ורבי נתן חזר לברסלב מאוחר יותר באותה שנה.
בלילה היה רבי נתן יורד לנהר הבוג ושואג: “בברסלב בוער אש הבער אותה בליבי”…
לרבי נתן היו חמישה בנים ובת אחת. רבי שכנא (תרפ”ב, 1802) ורבי יצחק (תרס”ח 1808) נולדו במהלך חייו של רבי נחמן. בתו היחידה של רבי נתן חנה צירל (1820) ובנו השלישי רבי דוד צבי (1822) נולדו לו גם מאשתו הראשונה, אסתר שיינדל (שנפטרה ב-1826). לאחר מכן נשא רבי נתן לאישה את דישל שילדה לו שני בנים – רבי נחמן (1827) ורבי יוסף יונה (1829).
למרות הסבל האישי הגדול מעוני וממחלוקת ורדיפות, רבי נתן היה אחראי לבדו על עיצוב תנועת ברסלב עד לכוח התוסס שלה היום. זאת, למרות העובדה שאין אדמו”ר “חי”.
בבוקר פטירתו, ביום י בטבת תק”מ (20 בדצמבר 1844) רבי נתן היה חולה מאוד. הוא ביקש מהאנשים שהיו איתו לקרוא לו את הסיפורים המפורסמים מסיפורי המעשיות של רבי נחמן – מעשה “מאבדת בת מלך” ואת המעשה “ממלך וקיסר”. במעשה מ”אבדת בת מלך”, בתו של המלך נעלמת והמשנה למלך יוצא לחפש אותה במשך זמן רב עד שהוא מוצא אותה, אולם תחילה הוא צריך לשחרר אותה ממבצר של אש הנמצא על הר של זהב. במעשה “ממלך וקיסר” בן המלך מתארס עם בת הקיסר, אולם לפני החתונה היא נחטפת. הסיפור מתאר את הבריחה שלה וכיצד הפכה לשליטה של הממלכה, והרצון העז שלה ולהחזיר את ארוסה משכבר הימים. אחרי ששילמה לכל מי שסבלו בגללה, היא חזרה לארוס שלה ואמרה לו, “נלכה ונסעה” ושבו לביתם!…
רבי נתן ביקש ממי שהקריא לו את המעשייה לחזור על המילים האחרונות כמה וכמה פעמים. ואז אמר, “עתה העת שאשוב הביתה!”
רבי נפתלי, שהיה חבר ילדות וקרוב מאוד לרבי נתן, התגורר אז באומן. למחרת בבוקר הוא אמר שהוא בטוח “שרבי נתן נפטר אתמול בלילה”. כשנשאל איך הוא יודע את זה, השיב: “חלמתי חלום שבו ראיתי את רבי נתן כשהוא רץ. שאלתי אותו, ‘רבי נתן, לאן אתה רץ?’ והוא ענה, ‘אני?! ישר לרבי!”.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן!
מאמרים מרתקים נוספים על רבי נתן תמצאו בלינק הזה!
