היום אם אדם בוחר לחיות סגנון חיים פשוט ומינימלי זה נראה הזוי בעיני כולם. אבל הקוד הכי טוב הוא לא ללכת אחרי העדר, אנחנו לא רובוטים!
לא מזמן קראתי חדשות שגרמו לרגשות שלי לבעבע בפנים, להרגיש כאילו משקל כבד מונח לי על בית החזה לילה שלם. אנשים מציעים כל מיני דעות בגלל אירועי היום, אז אולי כדאי שאוציא את זה החוצה, את אותו מקרה ספציפי שהעיק לי באותו לילה? אלא שאנחנו נמצאים בזמן בו טוב ורע מעורבבים כל כך והרחמנות עוברת התעללות ברוטלית. וזה כואב. זה נכון לא רק לגבי הזירה הבינלאומית או הזו הפוליטית, אלא מתאים בהחלט לכל אתגרי וניסיונות החיים שלנו, של כל אחד מאיתנו.
קחו, למשל, את ההלל של החברה בכל מה שקשור למרדף אחרי כסף ועושר אישי. בימינו, צבירת ממון נדמית כמו תורה מסיני. רחמנא לצלן אם אדם בוחר לחיות סגנון חיים פשוט ומינימלי – כי אז או שהוא איזה היפי משנות השישים-השבעים או איזה לוזר.
פעם נסעתי לבקר חבר שהבית שלו – על כל תכולתו – עורר בי השראה. איזה יופי היה בפשטות של סגנון חייו, פשוט נדהמתי. כל דבר הוא העריך והחשיב רק בגלל הפרקטיות שלו, ממש לא בגלל האסתטיות והיופי החיצוני שלו. או כמובן בגלל כמה הוא עלה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
זה מדהים, כי אפילו בזמן קצר בגלישה ברשת אנחנו מופצצים עם ים של פרסומות וניצול דרך המדיה עם כל מיני דברים יפים גשמיים – אוכל, בגדים, נעליים ושאר חפצים שהפכו קדושים ואנו אמורים לקנות אותם, ולהעריך אותם כמובן. כאילו תכנתנו אותנו כך שכל רצון פיזי-גופני יהיה בגדר קדוש וכזה שדורש כבוד. החברה, כך נראה, הופכת למרוץ אחד גדול אחרי סיפוק גשמי.
כיהודים, אנחנו אמורים להתקומם, למרוד בסטייה הזו מן האמת, ההגינות והיושר האנושי. אבל החשיפה התכופה שלנו לשקרים הללו אט אט מקהה את התודעה שלנו. ולא רק, פעמים רבות אנחנו עדים למשהו שמזעזע ומהמם אותנו, גם אם אנחנו נמצאים במצב של מודעות וערות ומתחילים להרהר באמת הנצחית.
אז מה עושים? איך האמת והרוחניות יצליחו למצוא את מקומן הנכון בחברה מושחתת כזאת?
לפני הרבה שנים הייתה בעולם הזה חברה מושחתת, אבל מסוג אחר. הוא נולד פחות מ-300 שנים אחרי המבול הגדול, הדור של אברהם אבינו כבר היה מאותגר עם קיומו של בורא עולם. אולם אברהם, שגדל בבית בו אביו היה ראש עובדי העבודה הזרה באותה תקופה ומשווק הפסלים הכי גדול של אותם ימים, היה מסוגל להתנער מההשפעה של כל עולם כולו ולצמוח ברוחניות שלו ולהיות אב המון גוים של בורא עולם. איך הוא עשה את זה?
החשיפה התכופה שלנו לשקרים הללו אט אט מקהה את התודעה שלנו. ולא רק, פעמים רבות אנחנו עדים למשהו שמזעזע ומהמם אותנו, גם אם אנחנו נמצאים במצב של מודעות וערות ומתחילים להרהר באמת הנצחית…
זה התחיל מאותו ציווי מפורסם שציווה בורא עולם את אברהם אבינו – “לך לך” – לך אל עצמך! (בראשית יב, א). אברהם למד לשים את הפוקוס רק על מקום אחד: הניצוץ האלוקי שבתוכו, כי אמת נצחית מונחת שם בתוכו. לא משנה מה החברה הכריזה או במה היא דגלה, אנחנו חייבים ללמוד לחפש את האמת שבתוכנו ולגלות את הזהות הייחודית שלנו.
אנחנו לא רובוטים, יש לנו לב!…
בדבריו של הבורא אל אברהם מוצגת רשימה של דברים עליהם אברהם היה צריך להתגבר, כדי להבין מהי הייחודיות שלו: “מארצך” – זה כולל את כל הדעות והגישות השקריות של החברה. “ממולדתך” – זה כולל את כל האופי הבעייתי ומידות הנפש השליליות איתן נולדנו. “ומבית אביך” – זה כולל את כל הגישות והחינוך השלילי עליהם גדלנו בבית.
ברשות כל אחד מאיתנו ישנה נשמה מיוחדת במינה, אולם אנחנו לא יכולים לשחרר את הפוטנציאל שלה עד שנבדיל את עצמנו ונחפש את האמת האינדיבידואלית שלנו, את הכישרונות, האיכויות והמסלול הרוחני שלנו. להתחקות אחרי אחרים, אפילו דתיים או צדיקים, זה דבר שיכול להזיק לתהליך המיוחד הזה. כן, אנחנו יכולים להעריך אותם ואת כל הטוב הסובב אותנו ולזכות בקנאת סופרים כדי להתקדם ולעשות דברים טובים, אבל בסופו של דבר, אנחנו חייבים לחפש את האמת שבתוכנו.
אנחנו יכולים לעשות את זה עם השיחה האישית המתוקה עם בורא עולם, התפילה האישית, ולחלוק מילים של כנות ואמת בכל מקום בו אנו נמצאים. כי על ידי שננהיג את עצמנו לחפש באופן תמידי אחרי האמת – ולא משנה עד כמה הדבר לא פופולרי וחסר קסם וניצוצות זוהר זה ייראה בעיני אחרים – נצליח לגלות מי אנחנו באמת ובסופו של דבר להשיג דרגות רוחניות עצומות.
אנחנו לא רובוטים, אל תשכחו את זה לעולם!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, גניבה ה ז-ח).
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים מרתקים ומעניינים בנושא חברה והשקפה בקישור הזה.