אין דבר קשה יותר מספקות ובלבולים, כשאין עצה ומרגישים כמי שמגששים באפלה. ולמרות זאת, אני ואתה יכולים להביא את הגאולה!…
האמונה היא יסוד כל התורה כולה ויסוד כל העולמות כולם עם כל מה שיש בהם – כך כותב רבי נתן מברסלב בספר ליקוטי תפילות (תפילה על תורה ה, חלק ב “תקעו – אמונה”). ממילא, כשיש פגם וכל שכן נפילה במידת האמונה, הן בכלליות העולם והן אצל האדם בפרטיות, צריך להתעורר ולצעוק על זה ביותר מעומק הלב בבחינת “ממעמקים קראתיך ה’”, כפי המובא שם בתורה בתחילתה.
ולפעמים, כשהאמונה כל כך בהעלם ובקטנות ונפלה מאוד מאוד, אז צועקים בקול דממה דקה, ודווקא אז כשהצעקה בעצמה היא לכאורה בקטנות ובהעלם, עד כדי כך שהיא צעקה בלא קול, אז מתגלה בחינה של פלא – שהם פלאי העצות העמוקות המתגלות דווקא בעומק החושך והאפילה, כמו שמובא שם הפסוק “גולה עמוקות מיני חושך” – שהעצות העמוקות מתגלות דווקא מהחושך.
דווקא כשהאדם נפל כל כך והוא בכל זאת מתאמץ לעורר בליבו את אותה צעקה נעלמת, אז ממרחקים מתגלות לו עצות עמוקות בבחינת “עצות מרחוק”, עצות שהן פלא והן טובה גדולה לאמונה, כמו שמובן מהפסוק המלא “אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן”.
אולי גם זה יעניין אתכם:
כי אין לך דבר קשה יותר מהספקות והבלבולים, שהאדם לא יודע להשית עצות לנפשו ומרגיש שהוא תועה באפלה ואין לו שום דבר יציב ונאמן לאחוז בו ולהנחות אותו אל האור. וכאשר מתגלות לאדם עצות נפלאות המוציאות אותו מהבלבול והספקות, אז אמונתו גדלה ומתחזקת והוא זוכה לא רק להינצל מהייסורים של אבדן העצה והדעת, אלא בעיקר להתקרב על ידי העצות הללו לבורא עולם.
כאשר אדם לא יודע להשית עצות לנפשו ומרגיש שהוא תועה באפילה ואין לו במה לאחוז או מה שינחה אותו אל האור – זה המצב הקשה ביותר שהוא חווה. אך עם עצה, זה כמו שהדליקו לו את האור והאמונה שלו מתחזקת מאוד!…
העצות הללו שמגדלות את האמונה הן מאוד עמוקות ומתגלות על ידי הצדיק, שהוא “איש תבונות” שזכה לזכך ולצחצח את נשמתו באורות העליונים ביותר ולהמשיך תורה ממקום הנקרא “עומקא דבירא”, שהוא למעלה מכל השגה. לכן צריך להתקרב לצדיק שדולה את העצות מעומק הבאר ובכך יש לו כוח להעלות את האמונה מעומק התהום אליו נפלה, כמו שמובא שם בפסוק “ואיש תבונות ידלנה”.
ועומק העצות הן בעיקר העצות איך להחזיק על עמדו באמונה הקדושה, שאף על פי שאמונתו היא נפולה מאוד מאוד, יוכל על ידי עומק העצות הנפלאות של הצדיק להכיר את נקודת האמונה שעדיין טמונה ומאירה עמוק בלב, ואז לחזק ולגדל את נקודת האמונה הטהורה מעט מעט, עד שתאיר בגלוי.
ואז, כאשר האמונה עולה מנפילתה העמוקה ומאירה בגלוי, אזי לא די שמתבטלת הכפירה המחשיכה את הדעת אלא גם מתבטלות אמונות של שקר. בעבר היו אמונות אלו ממש עבודות זרות של פסלים או כוכבים, והיום הן כל מיני אמונות טפלות ולא נכונות שדרך בני אדם להאמין בהן, שהקשה שבהן היא האמונה בממון – כל אלו נופלים ומתבטלים וכל העוצמה של האמונה חוזרת למקומה האמיתי, שהיא אמונת ישראל בקב”ה, בתורה ובצדיקים האמיתיים!
כשיש את אור האמונה ברקע, אפילו ההרגשה שכאילו הולכים על חבל דק לא מפחידה!…
ומובא עוד (תורה הנ”ל) שכל תיקוני האמונה המוזכרים בתורה זו, שעדיין לא הזכרנו את כולם, הכל נעשה על ידי הבחינה של “רבי עם תלמידים”. כלומר, כאשר יש יהודים תמימים המתקרבים לצדיק ולומדים את דברי תורתו ומקיימים את עצותיו, על ידי זה נעשים כל התיקונים של העלאת האמונה מנפילתה ותיקונה.
זה מה שאנו רואים בדור האחרון – שיש רבים שחוזרים אל האמונה וזה ממש מקביל לזמן פתיחת הדרך לאומן. כי מאז שהתחילו לנסוע עוד ועוד יהודים לצדיק וללמוד את תורתו ולקיים את עצותיו, יותר ויותר נעשה התיקון של האמונה התלוי כאמור בהתקרבות לצדיק הדולה את העצות המגדלות את האמונה.
תיקונה הסופי והמושלם של האמונה ייעשה בעזרת השם על ידי המשיח, כפי שמציין רבי נתן מברסלב רבות בספרו ליקוטי הלכות. וזה אחד מהכללים המובאים בח”י כללים, שעיקר כל התיקונים המוזכרים במאמרי רבי נחמן מברסלב הנעשים על ידי הצדיק, העיקר בשלמות יהיה נעשה על ידי המשיח, וכמובא בכלל התשיעי: בדבר השגותיו והודעותיו ברוממות הצדיק ותורתו, סובב כוונתו על יחידי הדורות (כרבי שמעון בר יוחאי והאריז”ל, ובעיקר לא יהיה כוונתו ברובם ככולם, זולת על משה משיח בעצמו, שאנו מחכים אליו).
אומנם השלמת התיקון תהיה על ידי משיח, אבל אנחנו יכולים להיות לו לצוותא ולעזר על ידי שנעסוק בלימוד התורות והעצות של הצדיק באמת, על מנת לקיימן בפשיטת ובתמימות וכך גם לנו הקטנים יהיה בוודאי חלק חשוב בגאולה השלמה שתבוא במהרה בימינו, וזכות זו תעמוד לנו ולזרענו להיות בכלל הרואים בגאולת ציון והשמחים בשמחת הגאולה והזוכים לחיי עולם הבא.
(מבוסס על דברי רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן תנינא תורה ה, וכן על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות וליקוטי תפילות).