לכל מילה יש משמעות, אבל אנחה, צעקת הדממה, כיסופים ועקשנות – הם חלק חשוב מתהליך ההתבודדות, השיחה האישית שלנו עם אלוקים.
אנחה – רבי נחמן מברסלב לימד את אנשיו: טוב לגנוח ולהיאנח בשיברון לב בעת ההתבודדות (חיי מוהר”ן תמא).
אנחותיו של יהודי יקרות מאוד! (ליקוטי מוהר”ן ח, א).
עצם האנחה והגניחה על שאיפתך הלא מושגת לקדושה, מחברת ומדבקת אותך לקדושה. כדוגמת הנשימה – שעצם הנשימה היא החיים! (ראה ליקוטי מוהר”ן, קט).
הגניחות והאנחות אינן באות רק לעשות רושם, או אפילו לשכנע את עצמך שאתה נוהג בכנות, ושאתה באמת רוצה לעשות תשובה. כל אנחה, כל גניחה, היא חלק של תהליך שבו נושמים את רוח החיים. יש קטעים מרובים בליקוטי מוהר”ן הדנים במושג “רוח החיים”. רצונותיך וגעגועיך מתרכזים בליבך, שהוא האיבר המכוון את הנשימה ואת השאיפה, לכן לימד אותנו הרבי לגנוח ולהיאנח בשעת ההתבודדות.
עקור בגניחות עמוקות את תאוותיך הרעות! רבינו נאנח פעם ואמר: בעבור תענוג של רבע שעה עלול האדם לאבד את חלקו הן בעולם הזה והן בעולם הבא! (ליקוטי מוהר”ן, קח).
רבינו אחז פעם בתלמידו הצדיק ר’ שמואל אייזיק באזור ליבו ואמר לו: על מעט הדם בליבך אתה מוכן לאבד הן את העולם הזה והן את העולם הבא? שטוף אותו בגניחות! קרא בקול והיאנח עד שתסלק את תאוותיך החומריות! (חיי מוהר”ן תמא).
צעקת הדממה – דע, שיכולים לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאוד ולא ישמע שום אדם כלל! זוהי צעקת הדממה הנודעת בשם “קול דממה דקה”. כל אחד יכול לעשות זאת. העלה במחשבתך קול צעקה כאשר אתה מתאר צעקה כזאת וממקד בה את כוונתך, בעצם, אתה צועק בתוך מוחך פנימה. אין זה דמיון בלבד, אלא היא מאפשרת לך לקרוא לאלוקים בקול גדול אפילו בציבור (שיחות הר”נ טז).
אולי גם זה יעניין אתכם:
התבודדות – הדרך שהאויב לא מכיר
רוצים ספרים מלאים בעצות והכוונה לחיים מאושרים? הקליקו כאן והם בדרך אליכם!
רבי נחמן שם דגש רב על יכולתו של האדם להתרכז ולכוון את תהליכי החשיבה שלו. באשר לצעקה, הוא אמר – שאפשר ממש להשמיע צעקה שקולה ילך בכל העולם. רמת ריכוז גבוהה במיוחד בעת ההתבודדות יכולה לשמש גם “לייצר” מצבים ומעמדים שונים ומעניינים, כמו “להתמקם” בפסגת הר מושלגת או ליד נחל זורם ביער, או אפילו ליד הכותל המערבי אשר בירושלים, וזאת כדי להתעורר ולהעשיר את שטף דיבוריו להשם יתברך בעת ההתבודדות.
כשלא הולך – ר’ יצחק מטולטשין, בנו חביבו של רבי נתן, היה משוחח תדיר עם אביו על קשייו הרוחניים. בעיקר כאב לו שאינו יכול להתבודד כראוי ולהשיח את כל אשר על ליבו לאביו שבשמים. רבי נתן אמר לבנו, שגדולתו של דוד המלך התגלתה דווקא בשטח זה. פעמים רבות רצה דוד המלך להתפלל, אולם היה לו קשה למצוא את המילים הראויות לבטא בהם ערגת ליבו העמוקה ולשוחח עם הקב”ה. בכל זאת, הוא ידע שאסור לאדם להתייאש. במקום לוותר, הוא נהג לגנוח ולזעוק אל הקב”ה כשפיו חתום. בשעה שלא יכול היה למצוא את המילים הראויות להביע בעזרתן את תפילותיו – הפך את זה בעצמו שאינו יכול לדבר לתפילה ובקשה על כך, וכבר באותה שעה נענה הקב”ה לפניותיו וסיפק לו את ההשראה הנחוצה למצוא את המילים המתאימות בהן יכול היה לשפוך לפני הבורא את סגור ליבו. (אבניה ברזל, עמוד ע, אות נג).
עצם האנחה והגניחה על שאיפתך הלא מושגת לקדושה, מחברת ומדבקת אותך לקדושה. כדוגמת הנשימה – שעצם הנשימה היא החיים!
כיסופים – אין כל צורך להתייאש מההתבודדות. אם אינך מצליח לשוחח עם הקב”ה, נסה שוב ושוב. חזור יום אחר יום למקומך ביער, לחדר המיוחד שלך, או לכל מקום שהוא – והתמד בניסיונותיך. בסופו של דבר, המילים יגיעו. או, כפי שכבר הזכרנו לעיל, התיישב לפני בורא עולם בכיסופים וגעגועים, ועצם הישיבה לפני הקב”ה עניין גדול וחשוב יש בה. וכאמור, רבינו היה אומר שאפשר לעשות גם מזה תפילה. עצם העובדה שבאת להתפלל אך אינך יכול היא עצמה נושא לתפילה (ליקוטי מוהר”ן, ח”ב כה). אפילו כאשר אינך יכול לדבר, אפילו כשאינך יכול להגות אלא מילה יחידה – כן, רק מילה יחידה! – היא שווה את כל המאמצים שאתה משקיע בהתבודדות. חזור על המילה האחת הזאת שוב ושוב. אפילו יימשך הדבר ימים אחדים, התחזק תמיד במילה זו. בסופו של דבר, הקב”ה יפתח את פיך וישלח לך את המילים הנחוצות כדי שתוכל להתפלל ולהתבודד כראוי (ליקוטי מוהר”ן, צו).
פתח פיך ואמור: אנא ה’, העסק פשוט אינו הולך. אני חש שאיני יכול לדבר. אנא פתח את פי. אנא! אנא! אנא!…
עקשנות – כך אמר רבי נחמן על עניין זה: אפילו יודע אדם לומר רק את המילים “ריבונו של עולם!” “ריבונו של עולם!” – גם זה טוב מאוד (חיי מוהר”ן תמ).
פעם אחת ניגש אדם אחד אל רבי נתן ובפיו שבחים על תלמיד מסוים שידע לשנן בעל פה אלף דפי גמרא. אמר לו רבי נתן: “ותלמידי-שלי, ר’ עוזר, יודע לומר אלף פעמים ‘ריבונו של עולם!’”… (אבניה ברזל, עמוד מט).
רבי נחמן לימד את תלמידיו: צריך להיות עקשן גדול בעבודת השם! (ליקוטי מוהר”ן, ח”ב מח). וזאת, בזמן שרבינו עצמו נודע כנוח לרצות וכסבלן אשר מעולם לא התעקש על שום דבר (חיי מוהר”ן תל). הדברים נראים כסותרים, אך בפועל אינם סותרים כלל. בנוגע לכל דבר אחר הטיף הרבי נגד העקשנות, וכך אמנם נהג. אולם, בנוגע לתפילותיו של אדם אל הבורא, התבודדותו של אדם ותחינותיו להיות יהודי ראוי – העריך הרבי דווקא את מידת העקשנות (הרב אליהו חיים רוזן).
ואפילו כאן צריך להבחין הבחנה: עקשנותנו צריכה להיות בעצם מנהג ההתבודדות, לא בנכונותנו לקבל עלינו את רצון הבורא. עלינו להתעקש שלא לחדול לעולם מהתפילות, מהתחינות ומהבקשות. הרבי לימד אותנו שכל צרכינו ניתנים להשגה מהבורא באמצעות ההתבודדות. כפי שאמר בעצמו, אילו ידע כשהיה צעיר על כוחה הרב של התפילה, לא היה מעולם מבצע את מעשי הסגפנות שכה הרסו את גופו (השתפכות הנפש, מבוא). החלטיות זו ודבקות זו בתפילה הן חלק ממה שהרבי מכנה “עקשנות קדושה”. אולם, כשמדובר בקבלת תשובתו של הקב”ה על בקשותינו, אין מקום לעקשנות. ההחלטה חייבת להישאר שלו, שהרי עלינו לבטוח בכך שהבורא יספק את צרכינו על פי דעתו ולפי רצונו.
כל מילה בעלת משמעות ומשפיעה!
סיכום ביניים – בקיצור, הדרכים להתבודד הן באמת ללא הגבלה. קיימות דרכים ועצות שונות רבות מאוד להתבודד ולשפוך שיח לפני הבורא, בדיוק כפי שקיימת רשימה שלכאורה אין לה סוף של דברים הראויים שנתפלל עליהם. נדרשת עקשנות, עקשנות רבה, לשבת יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה – כל יום שעה אחת תמימה. אולם, אם תתמיד, אם תנהג מנהגי התבודדות בקביעות, בוודאי תראה תוצאות מועילות ויעילות – גדולות בהרבה ממה שהעלית אי פעם על דעתך (בין העצות כיצד לזכות לשעת התבודדות רצופה, להתחיל בחמש או עשר דקות, ומדי פעם לעלות עד שמגיעים לשעת התבודדות שלמה).
אולי הנקודה החשובה ביותר לזכור בקשר להתבודדות היא – שלכל מילה יש משמעות. כל מילה הנאמרת, אפילו איננה נובעת מלב שבור או איננה רוויית רגש, משפיעה. זמן קצר לפני פטירתו, שמעו את רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין אומר במהלך התבודדותו: אנא, השם! עזור לי להאמין ששום מילה אינה הולכת אי פעם לאיבוד! אף מחשבה טובה אינה נשכחת מלפניך! (רבי אליהו חיים רוזן).
לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!