זה משאיר אותנו פעורי פה, המודעות שרק ליצור המזערי בכל הבריאה כולה, האדם, יש בחירה חופשית. וכל זה מכוח האהבה!
רגשות אפשר לכוון החוצה, או הפוך – פנימה, לקראת עצמנו.
אהבה!
אפשר לאהוב את הקב”ה. לאהוב את הבריאה שלו. לאהוב את הבריות שלנו – בני אדם כמונו. אנחנו יכולים להרהר בכל הדברים שהוא מעניק לנו, שלרוב הנטייה שלנו היא לראות אותם כמובנים מאליהם.
הבריאות, המשפחה, החברים, הבית, העבודה… החיים עצמם! אפילו השמחה הפשוטה של הנשימה, של היותנו מודעים לקיומנו. ובתמורה לכל אלה, אנחנו רוצים לנהוג הדדיות. להעניק גם אנחנו לפי תורנו. לעשות משהו, ולא רק כדי לקבל. לעשות רצונו, אפילו אם אנחנו לא מבינים. לתת מעצמנו לבריאה. לעשות את חלקנו בתכנית של הקב”ה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
או, שנוכל לאהוב את עצמנו. להתעלם מכל המתנות שהן כבר ברשותנו. להתמקד רק במה שחסר לנו. נוכל לתת רק כאשר אנו מצפים לתמורה.
יראה!
אפשר ליראה מפני הקב”ה. אפשר לעמוד ביראת כבוד מול הבורא האינסופי המפרנס את היקום כולו. לעמוד פעורי פה בהיותנו יצור מזערי הזוחל על גרגר אבק – כדור הארץ. לעמוד פעורי פה מול המודעות שרק ליצור המזערי הזה – האדם – בכל הבריאה כולה, יש בחירה חופשית. ואפשר גם לרעוד מפני מחשבות חולפות על ניצול הבחירה החופשית לרעה.
גם אנחנו רוצים לעשות משהו, ולא רק כדי לקבל. לעשות רצונו, אפילו אם אנחנו לא מבינים. לתת מעצמנו לבריאה. לעשות את חלקנו בתכנית של הקב”ה.
או, אפשר לפחד לעצמנו. לחשוש מפני גמול עתידי. לפחד מרשויות ארציות. לפחד ממה יאמרו…
“יראו את ה’, קדושיו, כי אין מחסור ליראיו” (תהלים, ומתוך ברכת המזון).
תהיו מלאי יראה מול הבורא האינסופי המפרנס את היקום כולו!
אפשר לחשוש למחר מעורפל, מחר שאולי לא יגיע בכלל. ליום גשום שלא יבוא. לעת זקנה, שאולי לא נזכה לראות. אבל חוששים. חוששים, שהבורא האינסופי המפרנס את היקום האדיר: הכוכבים, השמש, הירח, כוכבי הלכת וכל החיים על כדור הארץ – איכשהו “ישכח” מאיתנו. לכן אנחנו חוששים למען עצמנו. חוששים לפרנסה שלנו.
אך האמת היא, שחסרה לנו יראה.
“יראו את ה’…” היו מלאי יראה מול הבורא האינסופי המפרנס את היקום כולו: את הכוכבים, את השמש, את הירח, את כוכבי הלכת. את כל החיים על כדור הארץ.
היו יראים וחרדים על שאתם אותו יצור מזערי שהקב”ה עשה אותו לפסגת הבריאה שלו.
עמדו פעורי פה מול המודעות, שהבורא האינסופי דואג דאגה רבה לפרנס כל אחד מהיצורים המזעריים שהם אנחנו. ורדו מפני הספקות שהיו לכם בעובד ש… “אין מחסור ליראיו”! (ליקוטי הלכות, בכור בהמה טהורה ד, כב).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.