את חטא עץ הדעת לא נוכל להבין כלל, גם לא את הסיבה לכך שהקב”ה לא רצה שהאדם יאכל ממנו. אבל מה הקשר לאלכוהול, ובעיקר, ליין?
אותו אילן שאכל אדם הראשון ממנו – גפן היה (סנהדרין ע, א).
השבוע אנחנו חוגגים את פורים, החג הכי שמח בשנה כאשר את המצוות של החג היא – “חייב איניש לביסומי”, כלומר בשתיית יין עד שלא יבדיל בין “ברוך מרדכי” ל”ארור המן”.
והנה משהו מעניין שרבי נתן מברסלב מלמד אותנו בכל הקשור לשתיית יין ודעת:
ליין ישנם שני כוחות פוטנציאליים, האחד טוב והאחר רע. היין בא ממקור נשגב ביותר, כפי שנראה מערכה המספרי של המילה יין שהוא – 70. היין מקביל, אם כן, ל’שבעים הפנים’ של התורה ול’שבעים הזקנים’ (‘זקנים’ – רמז לחכמה).
שתיית יין בטהרה ובשמחה קדושה יכולה לסייע לאדם לטפס לגבהים רמים ביותר. הדבר מתאפשר בשתיית יין הקידוש בשבת ובחגים, בפורים או בחגיגה של מצווה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אולם, כוח הרע הטמון ביין ובמשקאות משכרים גם הוא חזק ביותר. יש בו כדי לעורר תאוות, בייחוד את תאוות הבשרים. לכן כותב החכם באדם, שלמה המלך ע”ה: “אל תירא יין כי יתאדם” (משלי כג, לא). אמרו חז”ל (סנהדרין ע, א): “אל תירא יין שאחריתו דם”.
שתיית יין בטהרה ובשמחה קדושה יכולה לסייע לאדם לטפס לגבהים רמים ביותר. הדבר מתאפשר בשתיית יין הקידוש בשבת ובחגים, בפורים או בחגיגה של מצווה!
שתייה לשכרה מערפלת את המוח עם היכנסו של האלכוהול למחזור הדם. ייתכן שהאדם ירגיש שמח כשהוא שיכור, אך זה רק בגלל שהיין ‘מחמם’ את הדם ומסית את האדם לניאוף, לסכסוכים ולרעות רבות נוספות (ליקוטי הלכות, יין נסך ד, א-ו).
לכן, כל מי ששותה אלכוהול בכמות גדולה מדי לא רק שחושף את עצמו לחוליים גשמיים, אלא שהוא מזיק גם לאופי הרוחני של הדם שלו.
כוח הרע הטמון ביין ובמשקאות משכרים גם הוא חזק ביותר!
לעומת זאת, מי שנוהג זהירות בשתיית יין יזכה לשתות יין עתיק שיביא לו שמחת אמת – “יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית” (ברכות לד, ב) – לטעום מעץ החיים את אשר הוכן לאדם בגן עדן (ליקוטי הלכות, העושה שליח לגבות חוב ב, יד).
פורים שמח! אכלו, שתו ושמחו בסעודת הפורים, ושנזכה כולנו לשתות את היין העתיק המשומר בענביו מששת ימי בראשית, אמן!
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו!).
מאמרים מרתקים נוספים בנושא בריאות – הגוף והנפש תמצאו בקישור הזה.