איך נזכה בהזדמנות נוספת? – פרשת השבוע בהעלותך

לפעמים נראה שאיחרנו את הרכבת, שאין לנו סיכוי לצ’אנס נוסף. מפרשת השבוע נלמד איך נזכה להזדמנות נוספת גם כשאנחנו אשמים.

פרשת השבוע היא בהעלותך. אחד הנושאים בפרשה הוא סיפור תמוה ופלאי שבעקבותיו השם ציווה על פסח שני, הבה נראה את הסיפור כפי שהוא כתוב בתורה:

“ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה’ במועדו בתוך בני ישראל. ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצווה ה’ לכם” (במדבר ט, ו-ח).

תשובת השם הייתה: “דבר אל בני ישראל לאמור איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדורותיכם ועשה פסח לה’. בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אותו…” (שם ט, י-יא).

אולי גם זה יעניין אתכם:

מה אנחנו כן עושים – בהעלותך

נאמנות בזוגיות – נשא

בקרובי אקדש – בהר בחוקותי

אין ספק שיש כאן עניין מופלא ונשגב מבינתנו. תארו לעצמכם מישהו שנמנע ממנו לקיים מצוות סוכה או לולב ואתרוג בסוכות יבוא באמצע החורף ויבקש להשלים את המצווה, האם הבקשה הגיונית? האם נאפשר לו? ברור שלא. כיצד אם כן באו האנשים למשה וביקשו: “למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה’ במועדו”?

הבה נלמד רעיון של רבי נחמן הקשור לדרכי התשובה (גם תשובה קשורה לרעיון של הזדמנות נוספת, לא כן?) – כשאדם שב בתשובה אז הוא זוכה לכבוד אלוקי. עיקר התשובה הוא כשהוא שומע את בזיונו ושותק, כלומר הוא סובל ביזיונות ושפיכות דמים. זה נצרך כדי להכניע את הדם שבחלל השמאלי שבלב, ששם מדור היצר הרע ושורש התאוות והחטאים.

כאשר אדם רוצה לשוב זה כאילו שעכשיו הוא רוצה להתחיל לחיות את חייו בעולם, שכן החוטא עדיף לו שלא נברא (עירובין יג ב), וכשהוא מבקש לשוב זה כאילו כעת הוא רוצה להתחיל לחיות. זה מרומז באחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא, השם ‘אהיה’ – ‘אני רוצה להיות’ (הערה: הכוונה כמובן ביחס אלינו, לא שייך לומר ‘אני רוצה להיות’ ביחס לבורא).

כשאדם שב בתשובה אז הוא זוכה לכבוד אלוקי. ועיקר התשובה הוא כשהוא שומע את בזיונו ושותק!

אולם לפני שאדם שב בתשובה, השם הקדוש ‘אהיה’ בהסתרת פנים ממנו, הסתרת השם ‘אהיה’ נקראת בלשון ה’קבלה’: אחורי ‘אהיה’. הסבר: כשמחשבים את המילה ‘אהיה’ באופן שחוזרים בכל פעם לאחור, לאות הקודמת ומצרפים אותה להמשך, א, א-ה (6), א-ה-י (16), א-ה-י-ה (22). הערך המספרי הכולל הוא 44 כמו הערך המספרי של המילה ‘דם’.

לסיכום: לפני שאדם שב בתשובה השם הקדוש ‘אהיה’ בהסתרת פנים ממנו, זה שווה ערך למילה ‘דם’. התיקון הוא להפוך דָם לדֹם, שיהיה מן השומעים חרפתם (ביזיונות – דָם), ואינם משיבים (דמימה ושתיקה למחרפים אותו  – דֹם). כך הוא מתקן את הדָם שבחלל השמאלי שבלב, שהוא מקור החטאים.

רבי נחמן ממשיך ומלמד שאדם צריך לעשות תשובה אקטיבית ואינטנסיבית, תשובה על תשובה, ולהיות בקי בכפלים, ב’רצוא’ וב’שוב’, ב’רצוא’ – כלומר לדעת שגם כאשר הוא התקדם ועשה תשובה עדיין עליו להתאמץ, לשאוף לעלות ולהתקדם עוד ועוד בעבודת השם ולומר בכל עת: “מה עוד אני יכול לעשות”.

מצד שני, כאשר אדם חש נפילה, ביזיונות וריחוק, עליו לחוות את הביזיונות וההשפלה ולשתוק, להישאר איתן ולהמשיך לעשות את שלו ולא להתרחק חלילה – זה נקרא להיות בקי ב’שוב’.

כל זה מרכיב את האות א, כמובא בזוהר: האות א מורכבת מנקודה עליונה – כמו אות י בחלק העליון, ונקודה תחתונה – כמו אות י’ (הפוכה) בחלק התחתון, ובתווך האות ו’ המחברת ביניהן, מזה מורכבת האות א. בהקשר שלנו: ה’רצוא’ מקביל לנקודה העליונה, וה’דום’ – הדמימה והשתיקה – מקביל לנקודה התחתונה. על ידי הדמימה והשתיקה אפשר להתחבר דרך ה – ו’ לנקודה העליונה ואז יוצרים את האות א המרכיבה את המילה ‘אדם’. כלומר, זוכים להיות אדם השלם ולתקן את מעשיו בשלמות (ליקוטי מוהר”ן ח”א ו).

אדם צריך להתאמץ, לשאוף לעלות ולהתקדם למרות הקשיים!

אדם צריך להתאמץ, לשאוף לעלות ולהתקדם למרות הקשיים!

רבי נתן מקשר את הדברים הנפלאים של רבי נחמן לעניין המופלא של פסח שני, והוא מסביר: האנשים שבאו למשה שאלו כהוגן. הם באו בקידה לפני צדיק האמת ולפני השם יתברך ושאלו בהכנעה: “למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה’”?

הם ידעו היטב שלפי הדין לא מגיע להם, הם גם האשימו את עצמם: “אנחנו טמאים לנפש אדם”, ובכל זאת, הם באו בהכנעה וביקשו לתת להם הזדמנות נוספת, ודווקא בגלל זה הם זכו להמשיך מושג חדש ונפלא את עניין פסח שני הנוגד כל היגיון.

בהקשר שלנו, האנשים שבאו בהכנעה ואמרו שהם טמאים לנפש אדם – זה מקביל לאמור לעיל בעניין הנקודה התחתונה והנקודה העליונה, וזה מרמז לכל מי שבא לבקש תשובה לבוא בהכנעה, להכיר בכך שהוא טמא ובגלל חטאיו הוא בהסתרת פני ‘אהיה’. בהכנעה זו הוא הופך את הדם ל’דום’.

ההכרה שהוא טמא, שהוא אשם וגרם לעצמו את המצב העגום שבו הוא נמצא נחשבת ל’דום’, לסבל של ביזיונות ושפיכות דמים. ודווקא על ידי זה הוא יזכה שהקב”ה ירחם עליו וייתן לו הזדמנות נוספת ויאפשר לו לשוב בתשובה, ולהקריב קרבן פסח מחדש.

האנשים שבאו למשה והצליחו לקבל קרדיט מהשם לעשות פסח שני, מלמדים אותנו שכל אחד יכול לקבל קרדיט לזכות מחדש בקרבת השם, גם אם נראה שהוא איחר את הרכבת. כל אדם, גם מי שנכשל והתנהג שלא כהוגן ובאופן שלא מגיע לו סיכוי נוסף לשוב בתשובה ולהתקרב להשם, יכול בכל זאת לחזור בתשובה.

צריך להפוך דם לדום, לבוא בהכנעה ולהודות שהוא טמא במעשיו, שהוא אשם במצבו והוא מבקש בהכנעה תיקון, ואז הוא יזכה לפסח שני – לאפשרות נוספת לתקן את מעשיו.

(על פי ליקוטי הלכות, ברכת הפרות ה, טז).

כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.