אהבה, הרגש הכי בסיסי וחזק אצל האדם, ונראה שהיום אפילו יותר מתמיד. בואו לגלות את הכוחות האדירים הטמונים ברגש הזה וכיצד ניתן להשתמש בהם נכון!
כך לימד רבי נחמן מברסלב:
ליבו של האדם כמה תמיד ובוער. לפעמים הוא כמה לקדושה, לפעמים הוא כמה לרצונות גשמיים, למשל, לממון. ישנה רוח העשויה לרדת ו”לצנן” את הלב הבוער. רוח זו זהה עם השכינה ונמשכת אל תוך הלב על ידי נתינת צדקה. (על פי ליקוטי מוהר”ן חלק א, יג:א).
הכמיהה והגעגועים טבועים באדם. כל אחד חש ייסורי מחסור, אולם אופי רצונותיו העמוקים הוא זה שיקבע אם כמיהתו היא לרוחניות או לסיפוק חומרי. ולא רק, אלא שרצונותיו של האדם עלולים לגדול ולצאת מכלל שליטתו. כי כידוע, אפילו דחפים רוחניים עלולים להיות מסוכנים, כאשר האדם מבקש רוחניות בשיעור העולה על מה שמוחו וליבו מסוגלים לספוג. לכן רבי נחמן מלמד אותנו ש”רוחו של אדם מוכרחה להיות מווסתת, כדי שהלב יבער כראוי (לאלוקים) (ליקוטי מוהרן ח”ב, ט:ב).
רבי נחמן מלמד, שליבו של אדם יבער לפעמים בשאיפתו לרוחניות, ובהזדמנויות אחרות הוא יבער בשאיפות ארציות, ללימוד תורה ישנו הכוח לכוון את שני סוגי התשוקה הבוערת (שם חלק א, עח:ד).
יתירה מכך, כאשר בליבו של האדם בוערת שאיפה לאלוקיו, והוא רוצה ללמוד תורה או להתפלל, אולם מסיבה כלשהי אינו מסוגל לעשות זאת (למשל, הוא מוצא את עצמו במדבר ללא ספרים) אז שאיפתו לתורה ולרוחניות מאשפרת לו לשאוב מהרוחניות של הלב העליון (בינה) (שם חלק, קמב).
אולי גם זה יעניין אתכם:
התורה בנויה מחמישה ספרים, המקבילים למש האונות של הריאה. לריאות יש “השפעה מצננת” על הלב, ומכאן שלימוד התורה עשוי לסייע ב”צינון” רצונותיו הבוערים של האדם וויסותם, בין אם שואפים לגשמיות ובין אם שואפים לרוחניות שהיא עדיין מעבר לכליו של האדם.
רבי נחמן מלמד גם, שלצדקה יש יכולת דומה ליכולתה של התורה לסייע לאדם להתגבר על תאוותיו. הוא מדגים זאת באמצעות מקרה של אדם מלא קנאה – שאיפה בוערת לעושר ולנכסים חומריים. אדם זה – אם ייתן צדקה, יחשוף את אמונתו שהבורא הוא המספק את הכל. בנתינה זו, הוא מתגבר זמנית על תאוותיו הגשמיות ונעשה ראוי לעזרה בהשגת רוחניות של אמת.
האהבה עלולה לבעור כך שדבר לא יוכל לעמוד בדרכה. שלמה המלך היטיב לבטא זאת באומרו: “מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה”. עד כדי כך!…
אהבה
הרגש החזק מכל הוא כפי הנראה רגש האהבה.
האהבה עלולה לבעור כך שדבר לא יוכל לעמוד בדרכה. שלמה המלך היטיב לבטא זאת באומרו (שיר השירים ח, ז): “מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה” – מכיוון ששורשי האהבה האנושית טמונים במידת החסד האלוקית.
מכיוון שהבורא מתייחס תמיד בחסד אל בריאתו, מרובות תחושות החסד והאהבה בעולם. יש בכוחן לדחוף את האדם לגבהי מרומים – או לעמקי עומקים.
אהבת הממון עלולה להביא את האדם לסכן את חייו – או את חייהם של אנשים החוסמים את דרכו.
חוסר מוסריות בענייני אישות מהווה עיוות של האהבה, לעיתים קרובות מדי הוא מוביל למשפחות שבורות, לממזרות ולילדים בלתי רצויים.
אהבת הכוח הובילה לאורך ההיסטוריה למלחמות גלויות ולשפיכות דמים רבה.
אולם גם ההיפך הוא הנכון – אותה תכונה, האהבה, כאשר היא מיושמת כראוי, עשויה לבנות נישואים בריאים ובית חם ומבין. יש ביכולתה לדחוף את האדם לפסגות היצירתיות, לטובות האנושות כולה!
לאהבה יש כוח עצום – מצד אחד יכול לשרוף ולהרוס ומצד שני לבנות, השתמשו בו בחכמה!
לכן, כוחה המדהים של האהבה – בצדדיה המועילים וההרסניים – מוסבר על ידי קרבתו של החסד לבינה (מקומו מיד אחרי מקום הבינה). הספירות העליונות (כתר, חכמה ובינה – המוחין) נסתרות הן. גילויין הראשון של כוחות אדירים אלה בספירות התחתונות בא לעולם באמצעות ספירת החסד, שעניינה הושטת יד לאחרים ומאמץ למען הזולת. באור אחר – חסד גבוה מגבורה – הוא “מעבר” למגבלות, עדות לכוחה הגדול של האהבה.
כפי שאנו רואים, קיימת הקבלה בין טוב לרע – כוח הקיים למען הטוב עלול לכלול בתוכו פוטנציאל זהה לרע. לכן, אם האהבה אינה נרתמת כראוי – באמצעות גבורה, יראת השם – היא עלולה להיות הרסנית ביותר. לעומת זאת, אם שולטים כראוי באהבה, היא עשויה להיות הכלי היעיל ביותר בבניין האנושות והשלום. לכן כתוב “עולם חסד יבנה” (תהילים פט, ג).
ונסיים באחת מאמרותיו של רבי נחמן על אהבה: המפיץ אהבה ומשכין שלום בין אדם לחברו – מתקן תיקונים גדולים במרום (ליקוטי מוהר”ן חלק א, עה:ד).
רוצים לגלות עוד על כוחה של האהבה ומה הוא עושה לנו בחיים? כנסו לקישור הזה ותיהנו! אתם גם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים בנושא חברה והשקפה כאן!
